כדי לקבל דיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים בישראל, נכנסים באופן עצמאי לעמוד השירות הממשלתי הרשמי של הדיוור הדיגיטלי, מזדהים במערכת ההזדהות הלאומית וממלאים את פרטי הקשר. לפי דף השירות שנבדק ב-17 בנובמבר 2026, השירות ניתן ללא עלות לאזרחים או לתושבים מגיל 16.
אפשר לרשום כתובת דוא"ל ומספר טלפון נייד בהתאם לבחירה שמוצגת בשירות. כדאי להשתמש בפרטים שנמצאים בשליטתכם ושאתם בודקים באופן שוטף. כתובת ישנה או תיבה שכמעט אינכם פותחים עלולות להפוך את הנוחות של הדיוור הדיגיטלי להחמצה של הודעה חשובה.
דף ההסבר הרשמי בערבית מציין שהמידע זמין בערבית, אך תהליך ההצטרפות עצמו זמין בעברית בלבד.
מה קורה בזמן ההרשמה
רשות האוכלוסין מתארת בדיקה שהפרטים שהוזנו אינם משויכים לאחרים, ולאחריה אימות באמצעות קוד לכל אחד מפרטי המען שנמסרו. בסיום הטיפול, הפרטים נקלטים בנתוני מרשם האוכלוסין.
הכינו מראש גישה לטלפון ולתיבת הדואר שבחרתם. אם קוד אינו מגיע, בדקו קודם שהקלדתם את הפרט הנכון ושאתם בודקים את התיבה המתאימה. אין צורך לשלוח סיסמה או קוד לאדם שמציע בהודעה לא צפויה להשלים עבורכם את התהליך.
החלפתם מספר או כתובת?
לפי אותו דף שירות, שינוי, הוספה או הסרה של מען דיגיטלי נעשים באותו טופס מקוון. לכן, בעת החלפת טלפון או תיבת דואר, חזרו לשירות ובצעו את העדכון במקום להניח שהשינוי בכל אפליקציה אחרת מועבר גם אליו.
לא כדאי להסיק מכאן שכל מערכת נפרדת של כל רשות התעדכנה. אם אתם מנהלים הליך מסוים מול גוף ציבורי, בדקו גם את פרטי הקשר ואת הוראות ההליך במערכת שלו. שינוי אמצעי הקשר אינו מבטל בקשה פתוחה או מועד לתגובה.
קיבלתם הודעה על מכתב חדש
פתחו את האתר הרשמי ביוזמתכם והיכנסו לאזור האישי של הגוף שמוצג כשולח. רשות המסים, למשל, המליצה בהתרעת ההתחזות שלה לבדוק כך אם אכן ממתין מכתב, ולהימנע ממסירת סיסמאות ופרטי גישה בעקבות הודעה חשודה.
אין להסיק שכל הודעת דוא"ל על מכתב היא הונאה. הביטוח הלאומי מתאר שירות שבו הודעה בדוא"ל מפנה את תשומת הלב למכתב המוצג בשירות האישי. ההבחנה היא בין קיומו של מנגנון הודעות אמיתי לבין האמון בהודעה מסוימת שהגיעה אליכם.
קוראים את המכתב עצמו
מערך הדיגיטל הלאומי מציין שמידע רגיש מוצג לאחר הזדהות. לאחר הכניסה, קראו את המסמך המלא: מי פנה, מה התבקש ומתי נדרשת פעולה. אם יש אי-התאמה בין ההודעה למסמך, פנו דרך פרטי הקשר שמופיעים באתר הרשמי.
המדריך עוסק בהרשמה ובבדיקת הודעות, ולא בקביעה משפטית מתי מסמך נחשב כמומצא. לשאלה על מועד, חיוב או זכות בהליך מסוים, הסתמכו על הוראות הגוף המטפל ועל הדין החל, ולא רק על תאריך הופעת הדוא"ל בתיבה.