מימון צבאי בנפרד מהסיוע למשפחות
לפי רויטרס, מקורות ביטחוניים לבנוניים וגורם המקורב לחיזבאללה מסרו שהכסף האיראני נועד לחיזוק יכולות צבאיות. הסכום המדויק, מועדי ההעברה ונתיב הכסף לא פורסמו באופן שמאפשר לבדוק אותם באופן עצמאי. לכן מדובר בדיווח המיוחס למקורות שלא זוהו בשמם, ולא בחשבון כספי שאושר רשמית.
הסכומים האלה נפרדים מכ-200 מיליון דולר שעל העברתם מאיראן דיווחה רויטרס מוקדם יותר באוקטובר, לצורך סיוע למשפחות שנעקרו מבתיהן. ההבחנה חשובה: הדיווח החדש עוסק במימון צבאי נוסף, ואינו קובע שכל הסיוע הקודם למשפחות הועבר לרכש נשק.
הכטב"מים והקשר בין היחידות
שני מקורות ביטחוניים לבנוניים אמרו לרויטרס שהארגון התמקד בהשגת חומרי נפץ ובייצור כטב"מים שיוכלו לפגוע בעמדות צה"ל בדרום לבנון. במקביל, לפי מקורות נוספים, נעשה ניסיון לתקן מערכי פיקוד ושליטה שנפגעו במהלך הקרבות. חיזבאללה הכחיש בתשובתו לסוכנות שמערכות הפיקוד שלו קרסו.
המקורות הצביעו על בינת ג'בייל ועל רכס עלי א-טאהר כמוקדים שבהם ספג הארגון אבדות וקשיי תיאום. לדבריהם, פעולה ביחידות קטנות והגבלת השימוש בטילים נגד טנקים הותירו חלק מהכוחות מבודדים מול אמצעים ישראליים המופעלים מרחוק. תיאור הקרבות הוא הערכת המקורות, ולא ממצא שצה"ל אישר במלואו.
צה"ל אמר לרויטרס שהוא משתמש במערכות מופעלות מרחוק לצורך מעקב בדרום לבנון וצמצום חשיפת חיילים לאיומים. הוא נמנע מתגובה לדיווח הכולל על ההתעצמות, ולכן אין לייחס לו אישור להיקף המימון האיראני שתואר בו.
משלוח חומרי הנפץ הגיע לבית המשפט
ב-15 באוקטובר הודה נציג חיזבאללה כי חומרי נפץ שנתפסו בידי הרשויות בלבנון שייכים לארגון, וטען שנועדו לפעולה נגד ישראל. גורם בחיזבאללה ומקור ביטחוני לבנוני אמרו לרויטרס שהחומרים נועדו לכטב"מים נפיצים. ההודאה בבעלות וההסבר לשימוש המתוכנן הם שני פרטים נפרדים, וההסבר נותר מיוחס למוסריו.
ב-30 באוקטובר דיווחו AP ו-LBCI, בהסתמך על סוכנות הידיעות הלאומית בלבנון, כי הוגשו אישומים נגד 13 אנשים בפרשת המשאית שנתפסה במחסום דהר אל-ביידר. האישומים כוללים החזקת נשק וחומרי נפץ ועבירות נגד ביטחון המדינה. זהו הליך פלילי שטרם הסתיים בהרשעות, והוא אינו מאמת כשלעצמו את נתוני המימון האיראני.
העמדה הישראלית והלחץ האמריקאי
בהודעת רקע מ-8 בספטמבר מסר צה"ל שחיזבאללה מעביר נשק, משקם אתרים צבאיים ופועל לחידוש יכולות כוח רדואן. הצבא הגדיר את הפעולות כאיום על חייליו ועל אזרחי ישראל וכהפרה של ההבנות שהושגו ביוני. זהו הסבר ישראלי למדיניות הפעולה בצפון, שקדם לדיווח רויטרס באוקטובר.
דובר מחלקת המדינה אמר לרויטרס שוושינגטון תמשיך לפגוע במקורות המימון של חיזבאללה באמצעות סנקציות ואמצעים נוספים. דובר משרד האוצר האמריקאי אמר שאיראן מתקשה יותר להשיג כסף ולהעבירו. ההצהרות מתארות את הלחץ האמריקאי, אך אינן מוכיחות שכל העברה נחסמה.
הפסקת אש שלא סיימה את שאלת ההתחמשות
חיזבאללה פתח באש לעבר ישראל ב-2 במרץ 2026, בתמיכה באיראן, ובעקבות זאת החל המהלך הצבאי הישראלי בלבנון. בקיץ פחתה הלחימה במסגרת הסדר שכלל הפסקת אש בלבנון, אך התקיפות והחיכוך בדרום לא נעלמו. כבר ב-2 בדצמבר 2025 דיווח JNS על אזהרת צה"ל מפני שיקום מואץ של יכולות הארגון, חודשים לפני סבב הלחימה הנוכחי.
מבחינת הגנת הגבול הצפוני, השאלות שנותרו פתוחות הן כמה מהיכולות שוקמו וכיצד ייאכף הפיקוח על נשק הארגון. המקורות לרויטרס אמרו שההיערכות עדיין אינה מלאה. הדיווח מצביע על הכנות ואיום מתמשך, אך אינו קובע שהתקבלה החלטה לפתוח במלחמה חדשה או שנקבע לה מועד.
