פריגטה שהוצאה משירות שימשה מטרה
הצי היווני פרסם את הודעתו ב-23 באוקטובר 2026 וזיהה את אזור האימון כצפון ים כרתים. למחרת, ב-24 באוקטובר 2026, פרסם צה"ל הודעה ותיעוד על פעילות שייטת ספינות הטילים עם היוונים בים התיכון.
המטרה הייתה הפריגטה היוונית לשעבר בובולינה, שסימונה F-463. לפי הצי היווני, נורו לעברה טילים מונחים, ובהמשך היא הוטבעה באמצעות טורפדו מסוג SUT ששוגר מצוללת. ההבחנה חשובה: צה"ל תיאר תרחיש של הטבעת כלי שיט עוין בירי טילים, ואילו ההודעה היוונית מפרטת את רצף הירי ואת אמצעי ההטבעה בפועל. זו הייתה מטרת אימון, לא ספינה עוינת שנפגעה בקרב.
מי השתתף ומה נבדק
מהצד הישראלי השתתפו שתי ספינות נושאות טילים משייטת ספינות הטילים. שמותיהן לא נמסרו בשתי ההודעות הרשמיות שנבדקו. לכן אין בסיס לזהות אותן בשמות או לייחס להן דגם מסוים רק על סמך התיאור הכללי.
הצי היווני מנה יחידות ממערכי הפריגטות, הצוללות, כלי השיט המהירים, ספינות הסיור והקומנדו הימי, לצד מסוקי התעופה הימית ואמצעים של חיל האוויר היווני. ירי הקבלה של מערכות SPIKE NLOS ו-SPIKE ER בוצע מספינת תותחים מדגם Machitis ומכלי שיט לפעולות מיוחדות מדגם Mark V. גם הספינות הישראליות ביצעו ירי טילים מונחים.
יוון מסרה שהירי הצליח ואישר את יעילות המערכות ואת ערכן המבצעי. זו הערכת הצי שהפעיל את האימון; ההודעה אינה מפרטת מדדי ביצוע או תוצאות של כל שיגור בנפרד.
תמונה ימית משותפת ופגישת מפקדים
צה"ל מסר שהכוחות תרגלו איתור וסיכול איומים, הפלגה ככוח משולב וגיבוש תמונה ימית משותפת. הדגש, לדבריו, היה על מוכנות, יכולת פעולה מתואמת וחיזוק ההגנה וההתקפה בזירה הימית.
באימון נכחו מפקד זרוע הים אלוף אייל הראל, מפקד הצי היווני דימיטריוס אלפתריוס קטארס, ראש המטה הכללי של יוון דימיטריוס חופיס ומפקד הצי המבצעי כריסטוס ססיאקוס. הראל תיאר את השותפות עם יוון כמכפיל כוח לשמירת הביטחון וחופש השיט בים התיכון.
ההודעה היוונית מוסיפה שמפקדי הציים נפגשו על הפריגטה פסארה. הם דנו באתגרי ביטחון ימיים, בחופש השיט ובמזרח הים התיכון, והביעו רצון להרחיב שיתוף פעולה במבצעים, בחדשנות ובטכנולוגיות חדשות.
מהאימון בספטמבר להסכם מגן אכילס
התרגיל מצטרף לרצף אימונים. קתימריני דיווח ב-17 בספטמבר 2026 כי שתי פריגטות יווניות ושתי ספינות טילים ישראליות התאמנו במזרח הים התיכון בימים שקדמו לפרסום. התרחישים כללו איומים בים הפתוח, חיפוש והצלה והתמודדות עם מצבי חירום. הדיווח לא קבע יום מדויק לאותו אימון.
ב-31 באוגוסט 2026 נחתם בתל אביב הסכם מגן אכילס. משרד ההגנה היווני תיאר תוכנית להגנה מפני מטוסים, טילים בליסטיים ורחפנים, עם מערכת פיקוד ושליטה משולבת. זהו מיזם הגנה אווירית נפרד: אין בהודעות הציים טענה שהתרגיל הימי היה ניסוי קבלה של מגן אכילס.
ההקשר המשולש עם קפריסין
בהצהרת הפסגה של ישראל, יוון וקפריסין מ-22 בדצמבר 2025 התחייבו שלוש המדינות לחזק שיתוף פעולה ביטחוני ולהגן על נתיבי שיט ותשתיות חיוניות. המסמך עסק גם באנרגיה ובחיבורים אזוריים.
התרגיל בכרתים נותן ביטוי מעשי לקשר הימי בין ישראל ליוון בתוך המסגרת האזורית הרחבה הזאת. עם זאת, ההודעות שנבדקו אינן מונות כוח קפריסאי בין המשתתפים ואינן מכריזות על מבצע נגד מדינה מסוימת. המידע הרשמי מבסס אימון משותף בירי ובתיאום, לצד רצון מוצהר להרחיב את שיתוף הפעולה.
