המסמך מתמקד בציוד, בידע ובתשתיות שמפתחי מערכות היתוך יצטרכו בשנים הבאות. לפי הערכת המשרד, היכולות הישראליות בלייזרים, באלקטרוניקה, בחומרים מתקדמים, בבינה מלאכותית וברובוטיקה עשויות לתפוס מקום בשרשראות האספקה הבינלאומיות של התחום, גם באמצעות אספקת רכיבים למערכות שיפותחו מחוץ לישראל.
שלושה תקציבים, שלוש רמות של פעילות
החלופה המצומצמת ביותר נועדה להרחיב את המכון הישראלי להיתוך גרעיני ופלזמה חמה. המשרד מעריך את עלותה ב-50 עד 100 מיליון שקל לאורך חמש שנים. הכסף מיועד למחקר אקדמי, למלגות ולהכשרת אנשי מקצוע, תוך הרחבת הפעילות שכבר מתקיימת בתחום.
החלופה השנייה כוללת הקמת מרכז ייעודי למחקרי היתוך בהשקעה של 500 מיליון עד מיליארד שקל, לאורך חמש עד שבע שנים. המשרד מציע להתמקד בתחומים שבהם יש לישראל יתרון תחרותי, לבנות מסלולי מימון בשותפות ציבורית ופרטית ולהנגיש תשתיות מחקר לאומיות לאקדמיה ולתעשייה. בין התשתיות המוזכרות במסמך נמצא גם מתקן SARAF.
החלופה הרחבה כוללת תוכנית לאומית
התוכנית המקיפה ביותר מציעה השקעה של מיליארד עד שני מיליארד שקל לאורך שבע עד עשר שנים. היא כוללת הקמת מנהלת לאומית, שדרוג מתקני מחקר מרכזיים ותוכניות הכשרה אקדמיות מקיפות. במסגרת זו תיבחן גם האפשרות להקים בישראל כור ניסיוני, בשיתוף פעולה בינלאומי.
אלה חלופות שמוצגות במסמך אסטרטגי להערות הציבור, ולא הודעה על הקצאת התקציב המרבי. בעמוד השימוע של המשרד נקבע 10 בדצמבר כמועד האחרון להגשת התייחסויות. כך נפתחת לחוקרים ולחברות אפשרות רשמית להשפיע על הכיוון המוצע ועל היקף הפעילות שתיבנה סביבו.
הזדמנות תעשייתית מעבר לפיתוח כור שלם
המשרד מונה כמה נקודות כניסה אפשריות לתעשייה: לייזרים, מערכות בתדרי רדיו, אלקטרוניקת הספק, חומרים, רובוטיקה ובינה מלאכותית. הרעיון התעשייתי הוא להפוך יכולות שנבנו עבור שימושים טכנולוגיים תובעניים אחרים למוצרים ולרכיבים שמפתחי היתוך בעולם יוכלו לשלב בפרויקטים שלהם.
רויטרס הזכירה בדיווחה שתי חברות ישראליות שפועלות בתחום. nT-Tao מפתחת כור היתוך קומפקטי, ואילו FusionMantle מתמקדת ברכיבים לליבת הכור. אלה מסלולים שונים להשתלבות באותה תעשייה: פיתוח מערכת שלמה מצד אחד, ואספקת חלקים מיוחדים למערכות של אחרים מצד שני.
לפי המשרד, אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ויחידת המדען הראשי הכינו את הדוח במשותף. כך השאלות של אסטרטגיה תעשייתית ומחקר מדעי נכללות באותה מסגרת מוצעת, שמתייחסת גם לטכנולוגיות שישראל יכולה לספק וגם לידע המקצועי שנדרש כדי לפתח אותן.
תחזית מסחרית והצעדים שנדרשים לפניה
היתוך משחרר אנרגיה כאשר גרעיני אטומים קלים מתחברים, בתהליך שמניע גם את השמש. משרד האנרגיה רואה בו מקור חשמל אפשרי לעתיד וגם שוק חדש לספקים ישראליים. לכן החלופות עוסקות בהכשרת אנשים ובמתקני מחקר, לצד עידוד פיתוח בחברות עצמן.
לפי תחזית המשרד, תחנות מסחריות ראשונות עשויות להתחבר לרשתות חשמל בשנות ה-30, ושוק רחב יותר עשוי להתפתח בין 2040 ל-2050. מדובר בהערכות לגבי טכנולוגיה שעדיין נמצאת בפיתוח, ולא בלוח זמנים להפעלת תחנת כוח ישראלית.
היעד המיידי שמציג המשרד ממוקד יותר: לבנות מומחיות ושותפויות בזמן שמפתחי היתוך בינלאומיים בוחרים טכנולוגיות וספקים. שלוש החלופות מציגות לציבור רמות שונות של שאפתנות, עם הבדלים ממשיים בהיקף התשתיות, במספר מסלולי ההכשרה ובמידת התיאום הלאומי שיידרשו לכל אחת מהן.
