בהודעה מ-20 באוקטובר אמר סער כי מזכ״ל הפורום, ברון דיבאבסי ואקה, עדכן אותו שמנהיגי מדינות האזור אישרו את בקשת ישראל במפגש בפלאו. הקבלה לשותפות מובאת לפי ההודעה הישראלית: במקורות שנבדקו לדיווח זה לא נמצאה הודעה נפרדת של הפורום המאשרת את מעמדה של ישראל בשמה.
לפי דיווח של רויטרס, משרד החוץ הגדיר את ההסדר כהשתתפות במסלול השותפות המגזרית של הפורום. מעמד זה שונה מחברות מלאה בארגון האזורי.
מה הודיע סער
סער מסר כי הציג את בקשת ישראל בביקורו בפיג׳י ביוני. הודעתו קושרת בין הבקשה לבין החלטת המנהיגים בפלאו, אך אינה מציינת את היום המדויק שבו התקבלה ההחלטה.
הפורום מאגד 18 מדינות וטריטוריות באוקיינוס השקט, ובהן אוסטרליה, ניו זילנד, פיג׳י, פפואה גינאה החדשה ומדינות אי קטנות יותר. לפי תיאורו הרשמי, החלטות המנהיגים מתקבלות בהסכמה, והמזכירות מתאמת את המדיניות והיוזמות האזוריות שעליהן הוסכם.
השותפות החיצונית שעליה הודיעה ישראל אינה הופכת אותה לחברה ה-19 בפורום. ההבחנה חיונית להבנת היקפו של המהלך.
התחומים המיועדים לשיתוף פעולה
משרד החוץ מנה ניהול מים, התפלה, חקלאות, הסתגלות לשינויי האקלים, חדשנות ופיתוח בר-קיימא כתחומים שבהם ישראל יכולה לתרום.
אלה תחומים לשיתוף פעולה מוצע, ולא רשימת מיזמים שהושלמו. בחומר שנבדק לא הוצגו חבילת פרויקטים חתומה, הקצאת תקציב או לוח זמנים לביצוע.
סער אמר שישראל והפורום יכינו תוכנית פעולה משותפת ומנגנון למעקב אחר יישומה. התהליך הזה אמור לקבוע כיצד תתורגם המסגרת המדינית לפעילות מסוימת, וכיצד תיבחן ההתקדמות.
השלב הבא: תוכנית פעולה
ההודעה מגיעה על רקע הרחבת הנוכחות הדיפלומטית של ישראל באוקיינוס השקט. סער הזכיר את השגרירות בפיג׳י, שלדבריו משרתת גם תשע מדינות אי נוספות, ואת השגרירויות שפתחו בירושלים פפואה גינאה החדשה, פיג׳י ונאורו.
הפעילות הזו מספקת רקע לבקשה. היא אינה מעידה שכל חברות הפורום קיבלו התחייבויות מדיניות חדשות כלפי ישראל או הסכימו לתמוך בה בהצבעות בינלאומיות מסוימות.
הפרטים המהותיים הבאים יהיו תנאי השותפות המאושרים ותוכן תוכנית הפעולה: אילו פעילויות יוסכמו, מי יבצע אותן ואילו משאבים יוקצו. ההודעה מציגה כיוון לשיתוף פעולה; פרטי היישום עדיין טעונים פרסום.
לסיקור מדיני נוסף, קראו על פתיחת שגרירות קולומביה בירושלים.
