אבנים בזמן היציאה מהכפר
פלר חסן-נחום, שהשתתפה בסיור של תנועת רגבים, סיפרה כי התוקפים יידו אבנים לעבר כלי הרכב כשהקבוצה יצאה מתרמסעיא. אבן פגעה בחלון של אחד הרכבים, ניפצה אותו ופצעה קל נוסע. חובשים של צה״ל העניקו לו טיפול. הטיפול ניתן לאחר שהקבוצה יצאה מהכפר, כך תיארה חסן-נחום.
לפי התיאור של חסן-נחום, חברי הקבוצה נסעו בשלושה כלי רכב. לאחר שאנשים הקיפו אותם ודרשו שיעזבו, הם הסתובבו לכיוון היציאה. שם הושלכו האבנים. חסן-נחום תיארה כיצד הנוסעים התכופפו בתוך המכונית לפני שאחת האבנים ניפצה את החלון.
זהו רצף האירועים שתיארה משתתפת בסיור: ניסיון לצאת מהכפר, יידוי אבנים לעבר כלי הרכב, חלון שנשבר ונוסע שנזקק לטיפול. הפגיעה אירעה כשהקבוצה כבר עשתה את דרכה החוצה.
שש אזרחויות, תמיכה משותפת בישראל
בקבוצה היו אזרחי ארצות הברית, ארגנטינה, קנדה, צרפת, בריטניה ודרום אפריקה. אלה משפיענים מחו״ל שהגיעו לסיור עם רגבים ומביעים תמיכה בישראל.
האזרחות הזרה של הנפגעים היא פרט מרכזי בהשוואה שעולה כעת. הדיון אינו מסתיים בשאלה היכן הם גרים או איזה דרכון הם מחזיקים. הוא נוגע גם לתגובה לתקיפה כאשר האזרחים הזרים המזוהים בציבור עם תמיכה בישראל הם אלה שנפגעים.
גם אופן הטיפול באירוע צריך לעמוד במרכז: מי הותקף, כיצד נפגע הרכב ומי נזקק לעזרה רפואית. אלה פרטים שראויים לאותה תשומת לב גם כשהעמדה הציבורית של הנפגעים אינה מתאימה לנרטיב הרגיל.
כקילומטר וחצי מהאירוע ביום שישי
התקיפה בתרמסעיא התרחשה במרחק של כקילומטר וחצי מהמקום שבו ״הותקפה״ צלמת העיתונות האמריקאית היידי לוין ביום שישי, 16 באוקטובר.
בשני האירועים נפצעו אזרחים זרים. בין המקומות מפריד מרחק קצר, ובין התקיפות חלפו שלושה ימים. הפעם מדובר באנשים שבאו מחו״ל ומזוהים עם תמיכה בישראל.
אותם נתונים בסיסיים מחזירים את השאלה אל הכותרות ואל התגובות: האם פגיעה באזרחים זרים תעורר את אותה דרישה לגינוי ולמיצוי הדין כאשר הם ניצבים לצד ישראל?
הכפר שהאקבי ביקר בו בספטמבר
תרמסעיא הוא כפר עוין שרבים מתושביו מחזיקים באזרחות אמריקאית. ב-5 בספטמבר, כחודש וחצי לפני תקיפת המשפיענים, ביקר שם מייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל.
במהלך אותו ביקור פרצה ״סערה״, גם בתקשורת הישראלית, כשיהודי חלף באזור ברכבו. האקבי צילם את הרכב בטלפון שלו, והתיעוד זכה לסיקור.
הנהג, עמישב מלט, הזדהה לאחר מכן ואמר כי נסע ברכב ביטחון מסוג ריינג׳ר בעקבות התרעה. לדבריו, כשראה את המשלחת ואת צוותי התקשורת הוא בירך לשלום והמשיך בדרכו. הוא תיאר כיצד הוצג לאחר מכן כמתיישב מסוכן.
כעת, באותו כפר שעמד במרכז תשומת הלב בביקור השגריר, הותקפה קבוצה של אזרחים זרים התומכים בישראל. חלון נופץ ונוסע נפצע. המבחן לתגובה הציבורית ברור: האם יישמעו אותן כותרות, אותם גינויים ואותן דרישות למיצוי הדין גם כשהנפגעים תומכים בישראל?