גדי איזנקוט צפוי לקבל מנשיא המדינה יצחק הרצוג את המנדט להרכבת הממשלה ביום ראשון, 8 בנובמבר 2026, כך דיווח ynet בשבת. הרצוג כבר הודיע כי בכוונתו להטיל את המנדט באותו יום, אך טרם הודיע רשמית למי יעניק אותו.
יו"ר ישר! סיים את ההתייעצויות בבית הנשיא עם המלצות של סיעות המייצגות 67 חברי כנסת. על ראש הממשלה בנימין נתניהו המליצו סיעות המונות 46 חברי כנסת. שבעת חברי הכנסת של יהדות התורה לא המליצו על איש. היתרון של איזנקוט ברור במספרים, אך הסיעות שהמליצו עליו עדיין אינן מסכימות על ההרכב ועל התמיכה שיאפשרו להקים ממשלה.
ליברמן שולל הישענות על המפלגות הערביות
אחד הקשיים המרכזיים של איזנקוט מגיע מתוך הגוש שאמור לשמש בסיס לממשלתו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ממשיך להתנגד לממשלה שתהיה תלויה בתמיכת המפלגות הערביות. בדברים שפורסמו ב-ynet ביום שישי הוא הבהיר כי גם הישענות על הימנעות של רע"ם והרשימה המשותפת אינה מקובלת עליו.
בנושאים אחרים הציג ליברמן נכונות להתגמש. הוא אמר שאפשר להגיע לפשרות, לרבות בנושא חוק הגיוס, ובכך פתח אפשרות לשיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. הוא הציג העדפה לקואליציה של 61 חברי כנסת שאינה נשענת על רע"ם והרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו נכללת בארבע המפלגות שעליהן איזנקוט מבקש לבסס את הממשלה. לכן, גם אם יושגו הבנות עם סיעות שמחוץ לגוש, יהיה צורך ליישב את המחלוקת עם שותף שאמור לשבת בתוכו. המלצה משותפת על איזנקוט בבית הנשיא אינה פותרת את הפער הזה.
התוכנית מתחילה בארבע מפלגות וב-48 מושבים
איזנקוט מבקש להקים תחילה ממשלה של ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו. ארבע הסיעות מחזיקות יחד ב-48 מושבים בכנסת.
לפי ynet, התוכנית מאפשרת למפלגות ולחברי כנסת נוספים להצטרף עם הקמת הממשלה או בהמשך, אם יקבלו את עקרונות היסוד שהציב. אלה כוללים הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכל, והכרה בחמאס כארגון טרור לצד מחויבות לפירוק כוחו הצבאי והשלטוני.
הפרשן הפוליטי עמית סגל תיאר בטלגרם את הסידור הפרלמנטרי שאיזנקוט מבקש לקדם: ממשלת מיעוט של 48 חברי כנסת, בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות ואולי בהימנעות של יהדות התורה. זהו מתווה שנמצא על הפרק; לא פורסם הסכם בין כל הסיעות שהמהלך תלוי בהן.
גם שאלת השירות דורשת הכרעה במשא ומתן. איזנקוט ממשיך לכלול חובת שירות לכל בין תנאיו להשתתפות בממשלה, בעוד ליברמן מציג את חוק הגיוס כנושא שאפשר להתפשר עליו. עדיין לא ברור אילו הסדרים יוכלו לקבל את הסכמת הצדדים.
מה הרצוג בודק מעבר למספר הממליצים
רע"ם והרשימה המשותפת הצטרפו לארבע מפלגות הגוש בהמלצה על איזנקוט. כך התרחב מעגל הממליצים מעבר לסיעות שהוא מבקש לכלול בממשלה בשלב הראשון. ההמלצות אינן קובעות אם המפלגות הערביות יצטרפו לקואליציה, יצביעו בעדה מבחוץ או יימנעו בהצבעה על הקמתה.
הרצוג התייחס לפער הזה בתום ההתייעצויות ביום חמישי, 5 בנובמבר. הוא אמר שתוצאות הסבב נראות ברורות, אך היכולת להרכיב ממשלה אינה ברורה באותה מידה, בשל הפסילות ההדדיות בין הגושים ובתוך הגושים עצמם.
הנשיא הודיע כי יקיים שיחות אישיות עם חלק מראשי המפלגות לפני החלטתו. באמצעות השיחות הוא מבקש לברר אם העמדות שהוצגו לו מאפשרות להגיע להסכמה על ממשלה שתוכל לקבל את אמון הכנסת.
ממשלת מיעוט זקוקה לרוב בהצבעה, גם בלי 61 חברי קואליציה
אם איזנקוט יקבל את המנדט הראשון, יעמדו לרשותו 28 ימים להרכבת הממשלה. הרצוג רשאי להאריך את התקופה בעד 14 ימים נוספים בסך הכול, אך אינו חייב לעשות זאת.
לאחר גיבוש הממשלה יהיה צורך להביאה להצבעת אמון בכנסת. בהצבעה זו נדרש שמספר התומכים יהיה גדול ממספר המתנגדים; הנמנעים אינם נכללים בחישוב הרוב. לכן, קואליציה המונה פחות מ-61 חברי כנסת יכולה להתחיל לכהן אם סיעות שמחוץ לה מאפשרות את אישורה בהצבעה.
מכאן החשיבות של עמדות המפלגות הערביות ויהדות התורה, גם אם יישארו מחוץ לקואליציה. תמיכה תוסיף קולות בעד הממשלה. הימנעות תשאיר את חברי הכנסת הנמנעים מחוץ למאזן שבין התומכים למתנגדים.
המנדט יעניק לאיזנקוט פרק זמן לנסות לגבש את ההתחייבויות האלה. עד לכינונה של ממשלה חדשה, הממשלה היוצאת בראשות נתניהו תמשיך למלא את תפקידיה.
