מה טראמפ הודיע
בריאיון לתוכנית "פוקס אנד פרנדס", בבוקר בחירות האמצע בארצות הברית, אמר טראמפ שההבנה הושגה לפני חודשים. הוא תיאר את ישראל כמדינה מצליחה שאינה זקוקה עוד לכסף, וטען שנתניהו עצמו העלה את האפשרות להפסיק את הסיוע.
הנשיא דיבר על כ-4 מיליארד דולר בשנה. לצד זאת הבהיר שישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקאי ושארצות הברית תסייע לה אם תזדקק לכך. הוא קשר את ההודעה גם לוויכוח הפוליטי בארצו, ואמר שהסיוע משמש את יריבי הרפובליקנים לתקיפתם.
לדברים יש לכן שני מרכיבים שונים: הפסקת המימון שעליה הכריז, והמשך האפשרות לרכוש ציוד. טראמפ לא הציג איסור מכירת נשק לישראל ולא הודיע על סיום הברית הביטחונית.
ההסכם הקיים ותפקיד הקונגרס
מזכר ההבנות שנחתם ב-2016 נועד לשנות התקציב האמריקאיות 2019 עד 2028. הוא קובע מסגרת של 38 מיליארד דולר בעשור: 3.3 מיליארד דולר בשנה למימון צבאי זר ועוד 500 מיליון דולר לשיתוף פעולה בהגנה מפני טילים.
הסכום השנתי הרגיל הוא אפוא 3.8 מיליארד דולר, ולא בדיוק ארבעה מיליארד. שנת התקציב האחרונה במסגרת מסתיימת בספטמבר 2028. אין לבלבל בין מועד זה לבין סוף השנה הקלנדרית שעליו דיבר הנשיא.
לפי שירות המחקר של הקונגרס, המזכר אינו אמנה מחייבת וההקצבות נקבעות בחקיקה שנתית. מכאן שהודעה על הבנה בין מנהיגים אינה, כשלעצמה, מסמך המבטל הקצבות קיימות. בריאיון לא הוצגו נוסח מוסכם, חקיקה חדשה או הוראות ביצוע מפורטות.
מה ידוע על עמדת נתניהו
רויטרס דיווחה שלא התקבלה תגובה מיידית מלשכת נתניהו. הטענה שהסכים למועד בדצמבר 2026 נשענת על דברי טראמפ; אין להציג אותה כאישור עצמאי של ראש הממשלה הישראלי.
נתניהו כבר דיבר בעבר על צמצום הדרגתי של התלות בסיוע האמריקאי לאורך כעשור. עמדה כזאת שונה מהפסקת המימון בתוך שבועות. כדי להבין מה סוכם נדרשים כעת לוח זמנים ישראלי והבהרה לגבי רכיבי הסיוע השונים.
יו"ר ישר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט דרש מנתניהו הסברים, וביקר את העובדה שלדבריו הציבור ומערכת הביטחון למדו על השינוי מהתקשורת. גם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן תקף את המהלך והזהיר מפני העברת נטל המימון לציבור הישראלי. אלה הערכותיהם הפוליטיות, ולא פירוט של החלטות תקציביות שכבר נכנסו לתוקף.
המשמעות לרכש ולתעשייה בישראל
ישראל מגיעה לדיון עם כלכלה ותעשייה ביטחונית גדולות בהרבה מכפי שהיו בעת חתימת המזכר. נתוני הבנק העולמי מצביעים על תמ"ג של כ-321 מיליארד דולר ב-2016 וכ-611 מיליארד ב-2025, במחירים שוטפים. ההשוואה משקפת גם מחירים ושערי חליפין, ואינה מדידה של צמיחה ריאלית בלבד.
משרד הביטחון דיווח שהיקף חוזי היצוא הביטחוני החדשים הגיע ב-2025 ל-19.2 מיליארד דולר. חוזים אלה מעידים על פעילות התעשייה, אך אינם תקציב ממשלתי פנוי שאפשר להחליף בו אוטומטית סיוע אמריקאי.
אם המימון יופסק, ישראל תצטרך לקבוע כיצד לממן את הרכש שביקשה לבצע באמצעותו. הייצור המקומי עשוי להיות חלק מהדיון, אבל לא כל מערכת אמריקאית ניתנת להחלפה מיידית במוצר ישראלי. בשלב זה לא פורסם בריאיון אילו חוזים יושפעו, כיצד יטופלו התחייבויות קיימות והאם תוכניות משותפות להגנה מפני טילים יימשכו בנפרד.
