המערכת ממכון ויצמן שמשחזרת תמונות מפעילות המוח, ומה היא באמת יודעת לעשות

שני סוגי מידע בדרך לתמונה

החוקרים אינם מתחילים מצילום שהמחשב מקבל בזמן השחזור. לפי עמוד המחקר, הקלט בשלב הזה הוא פעילות שנמדדה באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי, fMRI, בזמן שהמשתתף צפה בתמונה. המטרה היא להעריך מה הופיע בה, וגם היכן נמצאו הפרטים השונים בתוך המסגרת.

לשם כך המערכת משלבת שני מסלולים. אחד מסייע לשחזר את המבנה הכללי, הצבעים והסידור המרחבי. האחר מספק מידע על התוכן החזותי. מודל יצירת תמונות משתמש בשניהם כדי להפיק שחזור מפורט יותר. ההבחנה חשובה: זיהוי של נושא התמונה לבדו עדיין אינו שחזור מדויק של מה שהאדם ראה בפועל.

הדפוסים שמאפשרים ללמוד מאנשים אחרים

לפי הודעת מכון ויצמן מ-14 בספטמבר, הצוות חיפש תגובות דומות באזורים שונים של המוח ובקרב משתתפים שונים. במקום להתייחס לכל אזור אצל כל אדם כאל מקרה נפרד לחלוטין, המערכת מארגנת מדידות לפי דמיון בתפקוד החזותי שלהן.

עמוד המחקר מתאר אשכולות תפקודיים משותפים, שמהם נבנה מידע המשמש את מודל השחזור. הגישה מאפשרת להעביר ידע שנלמד מנתוני משתתפים קודמים למשתתף נוסף. כך השאלה איננה רק עד כמה התמונה המתקבלת מזכירה את המקור, אלא כמה מידע חדש נדרש כדי להגיע לתוצאה שימושית אצל אדם אחר.

שעה אחת לעומת עשרות שעות

בעמוד המחקר טוענים החוקרים כי שעה של נתוני fMRI ממשתתף חדש הספיקה לתוצאות הדומות לאלו של שיטות קודמות שהתבססו על כ-40 שעות. זו השוואה בתוך מערך הניסוי המתואר, ולא הבטחה שכל סריקת מוח רגילה תפיק מיד תמונה של מה שאדם חושב.

הצוות מציג גם השוואות לשיטות קודמות ודוגמאות לשחזורים. לפי התוצאות המפורסמות בעמוד, המערכת עקפה את שיטות הבסיס בשבעה מתוך שמונה מדדים. המדדים בוחנים היבטים שונים של הדמיון לתמונה המקורית, ולכן אין לתרגם את הנתון הזה לאחוז דיוק יחיד או ליכולת לקרוא מחשבות באופן חופשי.

מחקר על ראייה, לא גישה לכל מחשבה

הניסוי עוסק בתמונות שהוצגו למשתתפים ובפעילות שנרשמה בעת הצפייה. מכאן לא נובעת יכולת לדעת זיכרונות, כוונות או מחשבות שלא היו חלק ממשימת הניסוי. גם העובדה שמודל יצירה מפיק תמונה משכנעת אינה מוכיחה שכל פרט בה תואם את המקור.

זהו ההקשר שבו יש לקרוא את הדיווח החדש. התקדמות המחקר נמצאת בשילוב בין זיהוי תוכן לשמירת מבנה, ובצמצום כמות הנתונים הנדרשת להתאמה אישית. מכון ויצמן הציג את העבודה כבר בספטמבר, ואילו הפרסום מ-18 באוקטובר מחזיר אותה לסדר היום. הבדיקה המדעית ממשיכה להתמקד בנאמנות השחזור וביכולת להכליל את השיטה, ולא בהבטחה למכשיר שקורא כל מחשבה אנושית.

בעמוד הפרויקט מופיעים שמות החוקרים רומן בליי, עמית זלצ׳ר, יונתן קוגמן ונוה וסרמן לצד אירני. הצגת המודל וההשוואות מאפשרת להבחין בין תוצאה מדעית שנבחנת מול שיטות אחרות לבין כותרת כללית על קריאת מחשבות. המודל עדיין תלוי בנתונים שנאספו בזמן משימה מוגדרת ובקשר שבין המדידות לבין התמונות שהוצגו למשתתפים בניסוי, ולא רק ביכולת של מחולל תמונות לצייר סצנה מוכרת. מסגרת הבדיקה הזאת חשובה במיוחד כאשר משווים בין תמונות מרשימות לבין מה שהניסוי עצמו נועד למדוד.