הוראות ביולוגיות עם מטרה ממוקדת
במרכז הגישה של החברה עומד ניסיון לחקות בתוך הגידול אותות שמזוהים עם זיהום נגיפי. באתר הטכנולוגיה שלה מתארת ViVac תכנון של מולקולות RNA סינתטיות, הנושאות הוראות שנועדו להפעיל תגובה חיסונית מקומית ומבוקרת.
החברה משלבת את ההוראות האלה בחלקיקי שומן זעירים, המשמשים כמערכת נשיאה. תפקידם המתוכנן הוא להביא את החומר אל תאי הגידול. כך מחברת התוכנית בין שני אתגרים: מה צריכה ההוראה הביולוגית לעשות, וכיצד להביא אותה למקום שבו היא אמורה לפעול.
לפי תיאור החברה, המערכת מתוכננת להגביל את ההתרבות של החומר וליצור תגובה הדומה לזו שמעורר נגיף, בלי להשתמש בנגיף חי. היא מבקשת להפעיל הן תאי חיסון והן תגובת נוגדנים, ולתמוך בזיכרון חיסוני. אלה מטרות הפיתוח של החברה, ולא הודעה על טיפול שאושר לשימוש בחולים.
כבד ושחלות במוקד התוכניות
בעמוד תוכניות הפיתוח שלה מציינת ViVac את סרטן הכבד ואת סרטן השחלות כתחומים מרכזיים. תוכנית הכבד מיועדת לעורר תגובה מקומית בתוך הגידול; תוכנית השחלות מכוונת לגידולים בעלי ביטוי מוגבר של החלבון CD155.
החברה מתארת גם כיוון להרחבת הפלטפורמה לגידולים מוצקים נוספים. המשמעות של מבנה מודולרי, כפי שהיא מציגה אותו, היא התאמת אותה משפחת כלים ביולוגיים למאפיינים של סוגי גידול שונים, במקום להסתפק ביישום יחיד.
באותו עמוד מדווחת החברה על הוכחת היתכנות בתנאי מעבדה ועל ביטוי RNA והעברה ממוקדת לגידול במודלים חיים. זהו תיאור של התקדמות מוקדמת במחקר. אין להסיק ממנו יעילות קלינית בבני אדם, והפרס האוניברסיטאי אינו מחליף בחינה קלינית או אישור רגולטורי.
החיבור בין שתי התמחויות
לפי האוניברסיטה העברית, החברה נוסדה בידי פרופ' חזי ברנהולץ, ממפתחי דוקסיל, וד"ר ליאור ניסים, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית בפקולטה לרפואה. מנכ"לית החברה היא קרן לשם. צוות המייסדים מחבר ניסיון במערכות נשיאה לתרופות עם תכנון של הוראות גנטיות.
באתר החברה מוסבר כי המעבדה של ברנהולץ מתמקדת בתחום הממברנות והליפוזומים, ואילו עבודתו של ניסים עוסקת בתכנון מערכות ביולוגיות שניתן לתכנת. החיבור נועד לקדם מערכת שבה אופן ההובלה והפעילות בתוך התא מתוכננים יחד.
ההכרה שניתנה לחברה נוגעת למיזם הזה ולפוטנציאל שלו. בדיווח שפורסם בג'רוזלם פוסט ב-20 באוקטובר, בשיתוף האוניברסיטה, הובהר שהפרס מכיר בהבטחה המדעית והיזמית ואינו קביעה בדבר יעילות הטיפול.
תחרות שמחברת מחקר ליישומים
את פרס אספר מארגן מרכז החדשנות והיזמות ASPER-HUJI Innovate בשיתוף קרן אספר. לפי האוניברסיטה, שישה מיזמים עלו לגמר והציגו בפני חבר הנאמנים הבינלאומי, לאחר תהליך שיפוט שנועד לבחון את התקדמותם ואת הפוטנציאל שלהם.
לצד ViVac השתתפו בגמר חברות העוסקות בבדיקת דם לפרקינסון, בתקשורת מאובטחת, בחקר תרופות באמצעות מודלים של רקמת מוח ובינה מלאכותית, ברובוטיקה למחסנים ובטכנולוגיות לעירוי דם. הרשימה מדגישה את רוחב התחומים שבהם המחקר האוניברסיטאי הופך לפעילות יזמית.
עבור ViVac, הפרס מעניק תמיכה כספית והכרה בתהליך הפיתוח. הצעד הבא שעולה מתוכניות החברה הוא המשך קידום הפלטפורמה ותוכניות הסרטן שלה, תוך בחינה של ההובלה לתאי הגידול ושל התגובה הביולוגית. ההישג שהוכר כעת הוא בניית מיזם סביב מחקר ישראלי, עם מסלול מדעי שעוד נמשך.
