תזכורת יומיומית בבית הנשיא
בדברים שפרסם ברשת X, כפי שהובאו ב-JNS, סיפר הרצוג שתמונתו של ארד ניצבת דרך קבע מעל ראשו בלשכתו בבית הנשיא. הוא הציג אותה כתזכורת למחויבות מוסרית ולאומית שנמשכת גם לאחר ארבעים שנה.
הרצוג חזר גם לזיכרונו האישי מן היום שבו התקבלה הידיעה על נפילת המטוס ועל היעדרותו של הנווט. לדבריו, הוא שירת אז בשירות מילואים פעיל והבשורה טלטלה את הסובבים אותו. הדברים מחברים בין זיכרון אישי של הנשיא לבין התחייבות ציבורית בשם המדינה, בלי להציג מידע מודיעיני חדש על מקום הימצאו של ארד.
יום השנה והמסר למשפחה
ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, כאשר מטוסו נפל מעל לבנון. הודעת הרצוג פורסמה בערב 17 באוקטובר, לאחר יום השנה הארבעים. ההבחנה בין התאריכים מבהירה מה מצוין כעת: מחויבות מחודשת בפומבי בעקבות ציון הדרך, ולא הודעה על פתרון הפרשה.
הנשיא הזכיר את רעייתו של ארד, תמי, ואת בתו יובל. מעבר לניסוח הלאומי, אלה השמות שמעמידים במרכז את המשפחה שחיה במשך עשרות שנים עם השאלות שלא נענו. דבריו לא כללו מועד צפוי להתפתחות או טענה שהתקבל ממצא חדש שיכול להסביר את גורלו של הנווט.
שני אנשי הצוות נפרדו לאחר הנטישה
לפי הרקע שהביא JNS, ארד נטש מטוס פנטום F-4 ונפל בידי ארגון אמל בלבנון. גם הטייס ישי אבירם נטש את המטוס, אך חולץ בהמשך בידי מסוק ישראלי. כך קיבלו שני אנשי הצוות מסלולים שונים לאחר אותה נפילה.
הסיפור על החילוץ אינו תשובה לשאלת גורלו של ארד. הוא מסביר כיצד נותר הנווט נעדר גם לאחר שהטייס חזר לישראל. הפרשה כוללת לאורך השנים דיווחים והערכות על החזקתו, אך ציון יום השנה אינו הופך אותן לעובדות חדשות. מסר הנשיא התמקד במחויבות להמשיך בבירור ולהביאו הביתה.
גם משרד החוץ הדגיש שהזמן אינו מוחק
לפי JNS, משרד החוץ פרסם ב-16 באוקטובר מסר משלו לציון ארבעים השנים. המשרד הדגיש כי הזמן לא מחק את זכרו של ארד ולא החליש את המחויבות להשיבו. שתי ההודעות משלימות זו את זו ברמת ההצהרה הציבורית.
אין בהן הכרזה על עסקה או על תוצאה של חיפוש חדש. משמעותן היא שהמוסדות המייצגים את המדינה מציגים את הפרשה כאחריות מתמשכת. עבור קוראים שאינם מכירים את ההיסטוריה הישראלית, זה גם ההסבר לכך ששמו של ארד ממשיך להופיע בהודעות רשמיות ארבעה עשורים לאחר האירוע המקורי.
מחויבות שנמשכת גם ללא תשובה חדשה
JNS הזכיר בדיווחו גם פעילות חיפוש בלבנון במרץ, שעליה הודיע צה"ל באותה עת. לפי ההודעה הצבאית שהובאה בדיווח, לא אותרו באתר ממצאים הקשורים לארד ולא נפגעו חיילים. זהו רקע מפעילות קודמת, ולא תוצאה של מבצע שהוכרז ביום השנה.
המסר העדכני של הרצוג נמצא אפוא במישור הלאומי והאנושי: לא לשכוח את ארד, לעמוד לצד משפחתו ולהוסיף לפעול לבירור גורלו. ארבעים השנים הן ציון דרך בזיכרון הציבורי, אך ההתחייבות שעליה דיבר הנשיא מופנית גם קדימה, להמשך המאמץ ולחובה לתת למשפחה מענה המבוסס על מידע.
