אישה המציגה את עצמה כמורה ותיקה באונר״א בעזה אומרת שאנשי חינוך מעודדים קיצוניות ואלימות בקרב תלמידים, ומזהירה שהרעיונות המכים שורש עלולים לתרום למתקפה נוספת בדומה לטבח ב-7 באוקטובר בהובלת חמאס.
בסרטון המצורף לכתבה היא מציגה את עצמה כמורה לגאוגרפיה בת 40, שעובדת בבתי הספר של סוכנות האו״ם זה 15 שנה.
״המורים דוחפים את האידאולוגיות האלה לתלמידים באופן אגרסיבי, ומסיתים אותם להרג ולאלימות״, היא אומרת, לפי הכתוביות באנגלית המופיעות בסרטון.
פניה מטושטשות ושמה אינו נחשף. הסרטון אינו מאפשר לקבוע מתי צולם, והעסקתה והאירועים שהיא מתארת לא אומתו באופן עצמאי לצורך כתבה זו.
עימות עם עמיתה על הסתה
האישה מתארת ויכוח סוער עם מורה אחרת, שלדבריה קידמה אלימות וקיצוניות בקרב תלמידים. היא אומרת שהתעמתה איתה ישירות וטענה שהרעיונות האלה מנוגדים לאמונתן.
״אמרתי לה שהדברים האלה אינם מותרים לנו כמוסלמים״, נכתב בכתוביות.
היא מספרת גם על תלמידה שחזרה ודיברה איתה על הרג, אלימות והרס. לפי תיאורה, המסרים שילדים סופגים מקבלים חיזוק בסביבתם, בין היתר ממורים, ממשפחות ומתלמידים אחרים.
״כמובן, זה מעבר לחמאס. זה גדול יותר מהרעיון של חמאס״, היא אומרת.
היא מזהירה שהדבר עלול להוביל למתקפה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, עם אפשרות למספר נפגעים גדול יותר ולהרס נרחב יותר. זו הערכתה לגבי הסכנה הנשקפת מהתפיסות שהיא מתארת, ולא טענה שיש בידיה מידע על מתקפה מסוימת המתוכננת כעת.
עובדי אונר״א ומעשי הטבח ב-7 באוקטובר
החששות חורגים מהמסרים בכיתות. ב-5 באוגוסט 2024 הודיע האו״ם כי העסקתם של תשעה עובדי אונר״א תופסק, לאחר שמשרד האו״ם לשירותי פיקוח פנימי מצא ראיות המצביעות על כך שהם ״ייתכן שהיו מעורבים״ במתקפות 7 באוקטובר.
החקירה בחנה 19 עובדים. בתשעה מקרים נוספים נמצאו ראיות בלתי מספקות, ובמקרה אחד לא נמצאו ראיות התומכות בטענה. האו״ם מסר כי החוקרים לא הצליחו לאמת באופן עצמאי את רוב החומר שהוחזק בידי הרשויות בישראל, אך עמד על כך שהיה בידיו מידע מספיק להפסקת העסקתם של תשעת העובדים.
ישראל פרסמה גם פרטים על מקרים פרטניים. בתדרוך ב-4 במרץ 2024 הציג צה״ל שיחה שיורטה, שאותה ייחס למחבל חמאס שהועסק כמורה בבית ספר יסודי של אונר״א, ותיאר אותו כמי שהתרברב בלכידת אישה. הצבא זיהה גם את בכר מחמוד עבדאללה דרוויש, יועץ בבית ספר של אונר״א, ואת ממדוח חוסיין אחמד אל-קאק, מורה בבית ספר יסודי של הסוכנות, כמשתתפים בטבח וכמחבלים בחמאס ובג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, בהתאמה.
מקרה נוסף נגע למוחמד אבו עטיוי. בהודעה מ-24 באוקטובר 2024 זיהה אותו צה״ל כמפקד נוח׳בה בחמאס שהוביל את המתקפה על מיגונית בצד הדרך סמוך לרעים, והשתתף ברצח ובחטיפה של אזרחים ישראלים. הצבא מסר כי הוא עבד באונר״א מאז יולי 2022 וחוסל במבצע משותף של צה״ל ושב״כ ב-23 באוקטובר 2024. אונר״א אישרה לרויטרס כי היה עובד שלה.
מימון אירופי ומנגנוני הגנה בכיתות
אונר״א מקבלת מימון ציבורי אירופי בהיקף ניכר. בהודעה מ-30 ביוני 2026 מסר האיחוד האירופי כי הנציבות האירופית מעניקה לסוכנות 82 מיליון אירו בשנה במסגרת תוכניתה לשנים 2025 עד 2027. ההודעה ציינה גם הקצאה הומניטרית ראשונית של 17.6 מיליון אירו לשנת 2026, המיועדת לכמה מזירות הפעילות האזוריות של אונר״א.
חששות הנוגעים למנגנוני ההגנה במערכת החינוך מתועדים גם בנפרד מעדותה של האישה. דוח של משרד האחריותיות הממשלתי של ארצות הברית, GAO, מ-8 בינואר 2026 תיאר תכנים בעייתיים בספרי לימוד של הרשות הפלסטינית המשמשים בבתי הספר של אונר״א. הדוח מצא כי הסוכנות בדקה חומרי לימוד והעבירה הנחיות למורים, אך הניסיונות לטפל בתכנים נתקלו במכשולים, ובהם התנגדות מצד מורים וקהילות.
הביקורת הצביעה גם על ליקויים בדיווח האמריקאי על המאמצים האלה. ממצאיה מספקים רקע על בעיות בפיקוח; הם אינם מוכיחים את האירועים המסוימים המתוארים בסרטון.
במדיניות ההתנהגות לעובדים שפרסמה אונר״א נאמר כי הסוכנות אינה סובלת מעשים המקדמים שנאה או הסתה לאלימות. טענותיה של האישה נוגעות למסרים שמורים מעבירים לילדים בפועל.
היא מסיימת בקריאה למערכה מקיפה המיועדת למשפחות, למורים ולתלמידים, במטרה להחליף את הרעיונות שתיארה בתפיסת עולם אחרת.
המטרה, בנוסח המופיע בכתוביות הסרטון, היא ״לטפח בתודעתם רעיונות של שלום, ביטחון ואהבה״.
