החטיבה פעלה בכפיפות לאוגדה 210, האחראית על רמת הגולן ועל אזור הגבול עם סוריה. לפי צה״ל, בין אמצעי הלחימה שנמצאו במהלך הפריסה היו רקטות RPG, פצצות מרגמה ורובי קלצ׳ניקוב.
הצבא מסר כי חטיבה 228 מוחלפת בידי חטיבה 2, בעוד אוגדה 210 תמשיך לפעול באזור.
מה צה״ל מסר על הפעילות
בהודעותיו מ-23 ומ-24 בספטמבר אמר צה״ל כי החטיבה ביצעה פעולות ממוקדות במשך כמה חודשים ותחקרה עשרות חשודים. לדבריו, כמה פעילים נעצרו ומספר תשתיות צבאיות הושמדו או פורקו.
ההודעות הפומביות לא זיהו את הארגונים שלכאורה היו קשורים לתשתיות, לא מסרו מספר מדויק של עצורים ולא ציינו את המיקומים המדויקים של הפעולות בתוך מרחב הביטחון.
צה״ל גם לא פרסם בהודעות האלה מידע מספיק כדי שניתן יהיה לאמת באופן עצמאי ומלא את הטענות המבצעיות. לכן IsraelNews.io מתייחס לתפיסות אמצעי הלחימה, למעצרים ולתיאורי התשתיות כטענות צבאיות, אלא אם הן נתמכות בראיות נוספות.
למה כוחות ישראליים פועלים בתוך סוריה
הפריסה הישראלית הנוכחית בדרום סוריה החלה לאחר קריסת ממשלת בשאר אל אסד בדצמבר 2024.
לאחר הפלת אסד, כוחות ישראליים נכנסו לאזור החיץ בפיקוח האו״ם שהוקם במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה מ-1974. גורמים ישראליים אמרו שהמהלך נועד למנוע מארגונים חמושים עוינים לנצל את חלל השלטון סמוך לרמת הגולן.
ישראל תיארה את הפריסה הראשונית כזמנית, אך הנוכחות הצבאית נמשכה והתרחבה להסדר ביטחוני רחב יותר בדרום סוריה. גורמים ישראליים טענו כי האזור חייב להישאר נקי מכוחות שעלולים לאיים על יישובים בצפון ישראל.
סוריה, האו״ם וגורמים בינלאומיים נוספים התנגדו להיבטים של הפריסה הישראלית וקראו לכבד את מסגרת 1974. מעמדו ועתידו של האזור היו גם חלק מדיונים דיפלומטיים רחבים יותר על הסדר ביטחוני אפשרי בין ישראל לסוריה.
תפקידה של אוגדה 210
אוגדה 210 היא המסגרת המרכזית בצה״ל המפקחת על הגבול עם סוריה ועל רמת הגולן. מאז 2024 תיארה האוגדה פשיטות חוזרות, תפיסות אמצעי לחימה ומעצרים בדרום סוריה כפעולות הגנתיות שנועדו להרחיק ארגונים חמושים מהגבול הישראלי.
הודעות קודמות של צה״ל מסרו שכוחותיו פועלים מאזור החרמון דרומה לאורך הגבול הסורי. הצבא קשר את הפעולות האלה להגנה על יישובים ישראליים ברמת הגולן.
החילוף האחרון בין החטיבות מצביע על כך שהמשימה נמשכת אף שחטיבת מילואים אחת השלימה את פריסתה.
המחלוקת הרחבה סביב הנוכחות הישראלית
ממשלת ישראל אומרת שכוחותיה מגיבים לחלל ביטחוני שנוצר לאחר נפילת אסד וכי אינה יכולה לאפשר לארגונים חמושים עוינים לבסס עמדות סמוך ליישובים ישראליים.
מבקרים טוענים שהפריסה התרחבה מעבר לצעד הזמני לאבטחת הגבול שתואר לראשונה בסוף 2024. חקירה של האו״ם שהוצגה בספטמבר 2026 אמרה שחלק מפעולות ישראל בסוריה עשויות להוות הפרות של המשפט הבינלאומי. ישראל דחתה את התיאור הזה ואמרה שאין לה שאיפות טריטוריאליות בסוריה, תוך שהיא מתארת את נוכחותה כאמצעי ביטחון זמני.
המחלוקות המשפטיות והדיפלומטיות האלה נפרדות מהנקודה העובדתית הצרה יותר בהודעת צה״ל האחרונה: חטיבה 228 סיימה את הסבב הנוכחי שלה, חטיבה אחרת מחליפה אותה ואוגדה 210 נשארת באזור.
מה עדיין לא ידוע
הודעת צה״ל משאירה כמה שאלות ללא מענה.
היא אינה מציינת לאילו ארגונים חמושים היו העצורים קשורים לכאורה, כמה אמצעי לחימה נתפסו בסך הכול, אם התרחשו חילופי אש במהלך הפריסה בת שלושת החודשים או אם הרשויות הסוריות היו מעורבות באחת התקריות.
הפערים האלה חשובים משום שהתיאור הפומבי של המבצע מגיע כיום בעיקר מהצבא הישראלי. דיווח עצמאי עתידי, הצהרות סוריות או תיעוד נוסף עשויים להוסיף פרטים או לערער על חלקים מהגרסה הצבאית.
לעת עתה, ההתפתחות הברורה ביותר היא חילוף ולא נסיגה: חטיבה 228 עוזבת את משימתה הנוכחית, אך צה״ל מסר שכוחותיו ימשיכו לפעול בדרום סוריה כדי להגן על רמת הגולן ועל הגבול הישראלי.
