ראש ממשלת קנדה מארק קרני אמר כי ממשלתו בחנה את האפשרות של פעולה צבאית בהובלת ארצות הברית נגד קנדה כחלק מניהול סיכונים לתרחישים קיצוניים. עם זאת, הוא הדגיש שמדובר באפשרות רחוקה ולא בתרחיש שהממשלה מצפה שיתממש.
בראיון לניו יורק טיימס, שצוטט בדיווח של Canadian Press ו־Global News, אמר קרני: "אני חושב שיש לך אחריות בתפקידים האלה לבחון סיכוני קצה קיצוניים. זה פשוט ניהול סיכונים. זה לא תרחיש הבסיס, אבל יהיה זה חסר אחריות לא להתכונן". קרני סירב לפרט מה בדיוק כללה הבחינה.
מה ידוע על ההיערכות
האמירה של קרני אינה מוכיחה שקיים "תכנון מלחמה" מבצעי נגד ארצות הברית. הוא לא תיאר תוכנית צבאית, לא מסר אילו גופים השתתפו בבדיקה ולא אמר שהצבא הקנדי קיבל הנחיה להתכונן לעימות. המונח שבו השתמש, "extreme tail risk", מתאר תרחיש בעל הסתברות נמוכה מאוד אך בעל השלכות גדולות, ולכן כזה שמקבלי החלטות עשויים לבחון גם אם אינם מצפים שיקרה.
ההקשר חשוב במיוחד משום שקנדה וארצות הברית הן בעלות ברית בנאט״ו ומשתפות פעולה במסגרת NORAD, מערך ההגנה האווירית והחללית המשותף של שתי המדינות. בשל עומק השילוב הביטחוני, עצם העלאת התרחיש חריגה, אך אין פירושה שהיחסים עברו למצב של היערכות לעימות צבאי.
הרקע: דברי טראמפ על "המדינה ה־51"
הדיון מגיע לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חזר פעמים רבות על הרעיון שקנדה תהפוך למדינה ה־51 של ארצות הברית. בינואר 2025, כשנשאל אם ישתמש בכוח צבאי נגד קנדה, טראמפ דחה את האפשרות ודיבר במקום זאת על "כוח כלכלי". לכן אין בסיס לתאר את דבריו מאותה תקופה כהכרזה על כוונה צבאית.
עם זאת, עצם החזרה על רעיון סיפוח קנדה והלחץ הכלכלי בין המדינות הפכו שאלות שבעבר היו נחשבות תאורטיות לחלוטין לנושא שנשאל גם בריאיונות עם ראש הממשלה הקנדי.
מה קרני לא אמר
קרני לא אמר שתקיפה אמריקאית צפויה, לא מסר שהתקבלה התרעה קונקרטית ולא חשף תוכנית מבצעית. הניסוח המדויק יותר הוא שקנדה בחנה תרחיש קיצון משום שלדבריו ממשלה אחראית צריכה להביא בחשבון גם סיכונים בעלי סבירות נמוכה מאוד.
ההבדל הזה משמעותי: "הכנה לתרחיש" היא פעולה של ניהול סיכונים, ואינה תחזית שהתרחיש עומד להתרחש.
