ישראלים שחזרו מחו"ל כדי להצביע בבחירות ב-27 באוקטובר עשויים היו להשפיע על מנדטים שהוכרעו בפער קטן. עם זאת, הנתונים שפורסמו אינם מספקים הסבר סביר לכך שגוש נתניהו סיים את הספירה עם 53 מנדטים, שמונה פחות מהרוב הדרוש בכנסת.
לפי דיווחי ynet וכלכליסט על השלמת ספירת הקולות, גוש נתניהו קיבל 53 מנדטים, גוש איזנקוט 48 והמפלגות הערביות 19. רוב בכנסת בת 120 החברים עומד על 61. ועדת הבחירות המרכזית הודיעה שהתוצאות הסופיות יפורסמו ברשומות עד 4 בנובמבר, ושעד אז הן עשויות להשתנות.
מה באמת עומד מאחורי אומדן 67 אלף החוזרים
מקור המספר הוא Fly&Vote, מיזם של ארגון AID Coalition האמריקאי, המסייע לישראלים המתגוררים בחו"ל להגיע לישראל ולהשתתף בבחירות. באתרו מציג הארגון את המיזם כלא מפלגתי ומבהיר שהמשתתפים משלמים בעצמם את הוצאות הנסיעה.
לפי הג'רוזלם פוסט, בסקר שערך המיזם באוקטובר השתתפו כ-23 אלף משיבים, ו-79.6% מהם אמרו שבכוונתם להגיע לישראל כדי להצביע. אלא שההשתתפות הייתה התנדבותית, והמיזם הבהיר שאין מדובר במדגם מייצג של כלל הישראלים בחו"ל. אומדן 67 אלף הבוחרים הפוטנציאליים התבסס על נתוני הרשמה, ולא על ספירה של נוסעים שהגיעו בפועל.
יש לכך משמעות מעשית: כוונה לטוס, נחיתה בישראל והטלת פתק כשר בקלפי הן שלוש פעולות שונות. האומדן אינו מוכיח שכל מי שנכלל בו השלים את שלושתן.
גם נתוני התעופה אינם משלימים את התמונה. גלובס בחן נתונים של רשות שדות התעופה שהראו יותר נכנסים מיוצאים לפני הבחירות, אך נתוני הנוסעים לא זיהו כמה מהם הגיעו במיוחד להצבעה.
נטייה לאופוזיציה אינה פילוח הצבעה
הראיונות שפורסמו מספקים בסיס להערכה שיריבי נתניהו נהנו מהגעת הבוחרים. סוכנות AP שוחחה עם ישראלים שהסבירו כי התנגדותם לממשלה הייתה סיבה לחזרתם, ובהם גם מי שתמכו בעבר בנתניהו. לצד זאת, הדיווח הזכיר חוזרים שהמשיכו לתמוך בו.
גם ynet ראיין ישראלים שהגיעו לנתב"ג בתקווה לשינוי שלטוני, ובהם אנשים שחזרו להצביע לראשונה אחרי עשרות שנים בחו"ל. העדויות מלמדות על המניעים של המרואיינים ועל הנכונות שלהם להשקיע בנסיעה.
אבל ראיונות כאלה אינם סקר מייצג. אין בדיווחים שנבחנו פילוח מהימן של שיעור התמיכה בכל מפלגה או גוש בקרב כלל החוזרים. לכן אי אפשר לייחס את כל האומדן לאופוזיציה, או לקבוע איזו ממפלגותיה הרוויחה ממנו יותר.
מדוע מנדט וחצי הוא אומדן למשקל הקולות
בחישוב להמחשה של כ-45 אלף קולות למנדט, 67 אלף קולות שקולים לכ-1.49 מנדטים. גם ynet תיאר את האומדן כבעל משקל של כמנדט וחצי. החישוב מניח שכל 67 אלף האנשים אכן הצביעו.
אין פירוש הדבר שהאופוזיציה קיבלה תוספת של מנדט וחצי. בישראל מחלקים את המושבים לפי הקולות שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה, העומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ולאחר מכן מחלקים את המושבים שנותרו לפי שיטת בדר-עופר והסכמי העודפים. מספר הקולות למנדט אינו מחיר קבוע.
ההשפעה תלויה אפוא בזהות המפלגות שקיבלו את הקולות ובמרחק שלהן ממנדט נוסף. תמיכה של חלק מהחוזרים במפלגות גוש נתניהו מצמצמת כל יתרון אפשרי ליריביו. גם פיזור הקולות בין מפלגות שונות עשוי לשנות את התוצאה.
השפעה על מנדט צמוד אינה מסבירה פער של שמונה
קבוצת בוחרים קטנה יחסית יכולה להיות חשובה כשהמאבק על מושב מסוים צמוד. גם חציית אחוז החסימה יכולה להגדיל את ההשפעה של שינוי במספר המצביעים. לכן חלוקה פשוטה של מספר הקולות אינה קובעת תקרה מדויקת להשפעה על המנדטים.
אולם כדי לטעון שהחוזרים מנעו מנתניהו רוב, צריך להציג חישוב שמראה כי בלעדיהם היה הגוש מגיע ל-61 מנדטים לפחות, לעומת 53 בספירה שפורסמה. אומדן הנסיעות והראיונות עם נוסעים אינם מספקים חישוב כזה.
המסקנה הנתמכת בנתונים מצומצמת יותר: ישראלים שחזרו מחו"ל עשויים היו לסייע ליריבי נתניהו במאבקים על מנדטים צמודים. תרומתם המדויקת אינה ידועה, וההיקף המשוער של השתתפותם אינו מסביר באופן סביר את מלוא הפער של שמונה מנדטים מרוב.
