התביעה בעיר פדובה שבצפון איטליה פתחה ב-8 באוקטובר 2026 בבדיקות ראשוניות בנוגע ללשכת בוררות אסלאמית, בעקבות תלונה על השימוש המתוכנן שלה בשריעה ליישוב סכסוכים אזרחיים ומסחריים.
התיק נפתח ללא חשודים ששמם צוין וללא עבירה פלילית מוגדרת. התובע אנג'לנטוניו רקאנלי הודיע על הבדיקות לאחר שעורך הדין פרנצ'סקו מינוטילו, איש תנועת פוטורו נציונאלה, הגיש תלונה. ההודעה לא קבעה שהלשכה פעלה בניגוד לחוק.
את Camera Arbitrale Islamica Italiana, לשכת הבוררות האסלאמית האיטלקית, ייסד עורך הדין עומר ואנין. הוא מתאר את השירות כבוררות פרטית במסגרת המשפטית הקיימת באיטליה. המבקרים חוששים שהכללים הדתיים עלולים ליצור מערכת משפט מקבילה. התנגדות הגיעה גם מארגון מוסלמי שאומר כי היוזמה יצאה לדרך בלי להתייעץ עם הקהילות שהוא מייצג.
מה קובעים הכללים של הלשכה
תקנון ההתאגדות של הלשכה מתאר עמותה ללא מטרות רווח, שמושבה בפדובה ושמקדמת בוררות בקרב הקהילה המוסלמית באיטליה. כללי הבוררות שפרסמה מבהירים כיצד אמור המרכיב הדתי להשתלב בקבלת ההחלטות.
בסכסוכים המוכרעים לפי דין, הכללים מנחים את הבוררים ליישם עקרונות של המשפט האסלאמי. הדין האיטלקי אמור לחול על שאלות שעקרונות אלה אינם מסדירים. כאשר שני הצדדים מחזיקים באזרחות של אותה מדינה המשלבת משפט אסלאמי בדיניה, הכללים מפנים לפרשנות הנהוגה בה.
ההשתתפות מחייבת הסכמה. הצדדים יכולים לקבל את כללי הלשכה באמצעות סעיף בוררות בהסכם קיים, או לאחר שאחד מהם מציע להפנות אליה סכסוך.
כללי הבוררות גם משמרים את תחולתן של הוראות דיוניות מחייבות ומבטיחים יחס שווה והזדמנות לשני הצדדים להציג את טיעוניהם. ההגנות האלה מופיעות לצד הסעיפים המקנים למשפט האסלאמי תפקיד מרכזי בהכרעת הסכסוך.
ואנין אומר שהדין האיטלקי מחייב
ואנין דחה את התיאור של הלשכה כמערכת שיפוט נפרדת.
בהודעה שפרסם כלי התקשורת המקומי Telenuovo אמר כי הארגון משתמש בבוררות, מנגנון מוכר בדין האיטלקי, כדי ליישב סכסוכים מסחריים ורכושיים.
קהל היעד כולל עסקים ואנשים המבקשים שעסקאותיהם ישקפו עקרונות אסלאמיים, ובהם הגבלות על ריבית והגינות בעסקאות. לדברי ואנין, המסגרת הדתית הזאת חייבת לפעול בתוך גבולות הדין האיטלקי.
הוא גם הציב גבול לתחומי הפעילות. בשיחה עם סוכנות הידיעות ANSA ב-8 באוקטובר אמר כי עניינים הנוגעים למעמד המשפחתי אינם בסמכות הלשכה ואינם חלק מתוכניותיה.
נכון לאותו מועד, לדבריו, לא התנהלו בלשכה הליכים והיא לא הוציאה פסקי בוררות. עם זאת, הוא אמר שכבר קיימים הסכמים מסחריים הכוללים סעיפים המפנים אליה סכסוכים עתידיים.
ארגון UCOII: הקהילות שלנו לא נתנו מנדט
איחוד הקהילות האסלאמיות באיטליה, המוכר בראשי התיבות UCOII, התנער מהיוזמה בהודעה שפרסם ב-8 באוקטובר.
הארגון מסר שאף אחת מהעמותות, המרכזים האסלאמיים או המסגדים שהוא מייצג לא קידמה את הלשכה, תמכה בה או הכירה בה. לדבריו, גם לא התקיימה איתם התייעצות.
UCOII תיאר את המהלך כיוזמה עצמאית שמקדמיה לא קיבלו מנדט מהקהילות האלה. הוא קרא למוסלמים להסתמך על מערכת המשפט הקיימת באיטליה ואמר שכיבוד חוקי המדינה עולה בקנה אחד עם אמונתם.
ההודעה סתרה כל רושם שלפיו הלשכה זוכה לגיבוי של רשת הקהילות של UCOII. היא לא התיימרה לקבוע מה חושב כל מוסלמי באיטליה.
הסכמה פרטית אינה מבטלת מגבלות משפטיות
הדין האיטלקי מתיר בוררות, אך מגביל את סוגי הסכסוכים שבוררים פרטיים רשאים להכריע בהם.
סעיף 806 לקוד סדר הדין האזרחי מוציא מתחום הבוררות סכסוכים הנוגעים לזכויות שהצדדים אינם רשאים לשנות או לוותר עליהן בחופשיות באמצעות הסכם פרטי. לכן, הסכמת הצדדים כשלעצמה אינה הופכת כל עניין לכשיר לבוררות.
הגבול הזה ניצב במרכז הביקורת הפוליטית. הסנאטורית סוזנה דונטלה קמפיונה ממפלגת האחים של איטליה קראה לבחון את כללי הלשכה, והזהירה שבוררות אינה יכולה לשמש דרך לעקוף הגנות משפטיות מחייבות.
המחלוקת הגיעה בהמשך לסנאט. ב-15 באוקטובר אמר שר הפנים מתאו פיאנטדוזי שכל מערכת מקבילה של משפט אזרחי או פלילי תעמוד בניגוד לעקרונות החוקתיים ולריבונות המדינה, לפי דיווח Rai Parlamento.