דלג לתוכן

בחרו אילו תכנים אופציונליים האתר רשאי לטעון. אפשר לשנות זאת בכל עת דרך הקישור להגדרות העוגיות בתחתית העמוד.

חיוניות

שומר בדפדפן את בחירות העוגיות והנגישות שלכם. פעיל תמיד.

מאפשר טעינה של כלי מדידת קהל, אם האתר משתמש בהם.

מאפשר טעינת תוכן משירותים אחרים, כגון פוסטים מוטמעים מרשתות חברתיות. שירותים אלה עשויים להגדיר עוגיות משלהם.

נגישות

גודל טקסט 100%

ההגדרות נשמרות בדפדפן זה.

המזרח התיכון

ארה״ב ויתרה על תנאי זכויות אדם לשחרור 320 מיליון דולר למצרים

ארצות הברית ויתרה על תנאי זכויות אדם שחלו על מימון צבאי בסך 320 מיליון דולר למצרים, כך אישרה מחלקת המדינה בדיווחים שפורסמו ב-1 באוקטובר. שר החוץ מרקו רוביו נימק את ההחלטה באינטרסים של הביטחון הלאומי האמריקני ובשיתוף הפעולה המצרי במהלך העימות עם איראן.

איור של מסמכים ממשלתיים לצד מפה אזורית מופשטת
איור מערכתי בנושא הכתבה. · הבהרה

ההחלטה נוגעת להסרת תנאי שנדרש לצורך שחרור המימון. היא אינה מהווה אישור שמצרים עמדה בדרישות בתחום זכויות האדם, ואינה מוכיחה שכל הסכום כבר הוצא או הועבר בצורת ציוד. אלה שלבים ושאלות נפרדים, שהדיווח על הוויתור אינו פותר בפני עצמו.

על איזה מימון חל הוויתור

רויטרס דיווחה כי מכתב לוועדות בקונגרס מ-21 בספטמבר תיאר את החלטת רוביו ביחס למימון צבאי זר בשנת התקציב 2025. תאריך המכתב קודם לפרסום בתקשורת. לכן אין להציג את 1 באוקטובר כתאריך שבו התקיימו בהכרח כל שלבי ההחלטה או כתאריך שבו נחתם המכתב.

סוכנות AP דיווחה בנפרד על אישור מחלקת המדינה לוויתור. מסלול המימון נועד לסייע ברכישת ציוד ביטחוני אמריקני. 320 מיליון הדולר הם חלק ממערכת הסיוע השנתית והוותיקה בין וושינגטון לקהיר, ולא סכום חדש המתאר את מלוא התמיכה האמריקנית במצרים על כל רכיביה.

הנימוק הביטחוני של הממשל

לפי AP, מחלקת המדינה הדגישה את שיתוף הפעולה הביטחוני הממשי שמספקת מצרים ואת חשיבותו בתקופה של אי יציבות אזורית. רויטרס דיווחה כי הממשל התייחס בפרט לתפקידה המועיל של קהיר לאחר תחילת המערכה האמריקנית נגד איראן. זהו הנימוק הרשמי שהוצג לשימוש בסמכות הוויתור.

ההסברים האלה מתארים את שיקולי הממשל, אך אינם מספקים פירוט מבצעי מלא של הסיוע המצרי. החומר הפומבי שנבחן אינו מאפשר להסיק אילו משימות מסוימות בוצעו, איזה מידע הועבר או אילו התחייבויות צבאיות ניתנו מעבר למה שפורסם. אין להשלים פרטים כאלה מתוך עצם האמירה על שיתוף פעולה.

סוגיית זכויות האדם נשארת נפרדת

AP דיווחה שמחלקת המדינה אמרה כי תמשיך להעלות נושאי זכויות אדם בשיחותיה עם מצרים. לפיכך, ההחלטה מאפשרת לשמר את שיתוף הפעולה הביטחוני תוך ויתור על תנאי הנוגע למימון הזה. היא אינה הודעה על מחיקת הנושא מסדר היום בין המדינות או על פתרון המחלוקות הקיימות בו.

גם ממשלים קודמים השתמשו בסמכות דומה. רויטרס ו-AP הזכירו את החלטת ממשל ביידן בשנת 2024, שבמסגרתה מעורבות מצרים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה הייתה חלק מהנימוק. ההיסטוריה מספקת הקשר, אך אינה מלמדת שנסיבות שתי ההחלטות או התנאים שנלוו להן היו זהים בכל פרט.

הקשר לישראל והשלבים הבאים

הסכם השלום בין מצרים לישראל ותפקיד קהיר במשא ומתן על עזה מעניקים ליחסי הסיוע חשיבות החורגת משתי המדינות. רויטרס קשרה את התרחבות התמיכה האמריקנית לתקופה שאחרי הסכם השלום ב-1979. זהו רקע ליחסים ארוכי השנים, ולא הודעה על הסדר ביטחוני חדש שנחתם כעת עם ישראל.

השלבים הבאים נוגעים ליישום המימון ולפיקוח עליו. בדיווחים שנבחנו לא נקבע לוח זמנים חדש לאספקת נשק ולא הוצג הסכם חדש עם ישראל. השינוי שנודע לציבור הוא הסרת דרישת אישור בתחום זכויות האדם ביחס לסכום מוגדר, לאחר שהממשל החליט להצדיק את המהלך בנימוקים של ביטחון לאומי.

חזרה לחדשות האחרונות