קצב ייצור ומלאי קיים מתארים שני חלקים שונים של אותה יכולת. גם פגיעה קשה במפעלים אינה אומרת שכל הטילים והרכיבים שהיו ברשות המדינה הושמדו. זו גם ההבחנה שהציגו מומחים בשמם בדיון על תוצאות התקיפות ועל יכולתה של איראן לחדש את כוחה.
מה עומד מאחורי אומדן הייצור
ההערכה על כ-50 טילים בחודש פורסמה כבר ב-10 בנובמבר, לפני הדיווחים הישראליים מ-11 ומ-12 בנובמבר. היא יוחסה למודיעין מערבי, לצד הערכה של גורם מערבי המעורה בדוחות מודיעיניים שלפיה בידי איראן נותרו לפחות כ-1,700 טילים בליסטיים.
הדיווחים לא חשפו את שיטת החישוב, את חלוקת הייצור בין דגמי טילים או רשימת מתקנים פעילים. לכן אין להסיק מן האומדן שכל חודש מסתיים בתוספת קבועה של 50 טילים מבצעיים, או שכל דגם חזר לאותו קצב ייצור.
גם נתון המלאי אינו מאזן מלא של שיגורים, אבדות וייצור חדש. הוא מתאר הערכת מצב בנקודת זמן, ומותיר אי ודאות לגבי הרכב הארסנל ומצבם המבצעי של אמצעי הלחימה הנכללים בו.
משמרות המהפכה מציגים פעילות מתחת לקרקע
בתיעוד שפורסם ב-10 בנובמבר נראו הרמטכ"ל האיראני עלי עבדאללהי ומפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה מג'יד מוסאווי מבקרים במתקן. לפי ההודעה האיראנית, הוצגו בו טילים בליסטיים, טילי שיוט ומערכות שיגור.
דובר משמרות המהפכה חוסיין מוחבי אמר כי הארגון העביר במהירות קווי ייצור של טילים וכטב"מים ממתקנים עיליים לאתרים תת קרקעיים. הוא תיאר מעבר ממחסנים מוגנים למתחמים שבהם מתבצע גם ייצור, וטען שהדבר יאפשר המשכיות תחת הפצצות.
אלה טענות הארגון לגבי יכולותיו. עצם פרסום התיעוד אינו מאמת את תפוקת המפעלים, את מועד הקמת האתר או את היקף הפעילות בו. ההודעה גם אינה מספקת רשימה שניתן להשוות לאומדן הייצור המערבי.
מה אומרים על תוצאות התקיפות
ג'ים למסון, חוקר בקינגס קולג' בלונדון ולשעבר אנליסט ב-CIA, הסביר בדברים שפורסמו השבוע כי התקיפות פגעו קשות ביכולת הייצור בהיקף רחב, אך אפשר להרכיב טילים באמצעות רכיבים שנשמרו. כך הוא הבחין בין נזק לתשתית התעשייתית לבין עצירה מוחלטת של הרכבת נשק.
אנקיט פנדה, חוקר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, העריך כי האיראנים שיקמו כמות משמעותית של טילים וכטב"מים. לדבריו, במסגרת המהלכים הדיפלומטיים באזור הם עשויים להתמקד בהגדלת המחיר שיגבו מארצות הברית ומישראל.
הערכות אלה אינן קובעות שכל יעדי התקיפות הושגו או נכשלו. הן מצביעות על האפשרות שפגיעה משמעותית בתעשייה תתקיים לצד יכולת שנותרה להרכיב נשק ולהחזיק מלאי. לצורך הערכת התוצאה נדרשת הבחנה בין המטרות שנפגעו לבין היכולת שנשמרה.
הגרעין והקווים האדומים הם סוגיה נפרדת
בדיווח ביטחוני שפורסם ב-12 בנובמבר נמסר כי איראן טרם חזרה להעשרת אורניום וכי הקווים האדומים שהציבה ישראל טרם נחצו. הדברים הוצגו כתמונת מצב ביטחונית; לא פורסם לצדם דוח פיקוח עצמאי המאפשר לקבוע זאת בוודאות.
דוד ברנע, ראש המוסד לשעבר, אמר בכנס בניו יורק ב-11 בנובמבר כי איראן פועלת לשיקום תוכנית הגרעין שלה. הוא העריך שהמשטר ימשיך לחתור לנשק גרעיני גם אם ייחתם הסכם, והציג לחץ כלכלי ומלחמה נוספת כחלופות בעלות מחירים שונים.
ברנע הזהיר שמלחמה נוספת עלולה לזעזע את שוק האנרגיה ואת הכלכלה העולמית. עמדתו עוסקת בכוונות המשטר ובדרכי ההתמודדות עמו, ואינה כשלעצמה אישור לחידוש העשרה. גם אומדן ייצור הטילים אינו מוכיח פעילות גרעינית: מדובר במערכות שונות, שדורשות ראיות נפרדות.