הטענה שצעירים יהודים בארצות הברית פשוט "מתרחקים מהיהדות" מקבלת תמונה מורכבת יותר ממחקר Project Prism שפורסם באוגוסט 2026. המחקר, שנערך בקרב 2,071 יהודים אמריקאים בני 22-40 באמצעות פאנל AmeriSpeak של NORC, מצא כי 75% משתתפים באופן קבוע בפעילות יהודית כלשהי. אבל 45% עושים זאת באופן קבוע רק במסגרות לא פורמליות, כמו בבית, עם משפחה או עם חברים.
30% משתתפים באופן קבוע גם דרך מוסדות או ארגונים. במחקר, "באופן קבוע" יכול להיות גם אחת לכמה חודשים, ולכן הנתון אינו אומר ששלושה מכל ארבעה צעירים משתתפים בפעילות יהודית מדי שבוע.
המשמעות המרכזית היא שחברות בבית כנסת או השתייכות לארגון אינן מדד מלא לחיים יהודיים של צעירים.
משפחה וחברים חשובים יותר ממוסדות כמקור לחיבור
55% מהנשאלים אמרו שהם מרגישים חיבור יהודי בעיקר דרך המשפחה, ו-44% דרך חברים יהודים. לעומת זאת, 19% ציינו ארגונים או קבוצות יהודיות כמקור לחיבור, ו-13% ציינו חוויות הקשורות לישראל.
גם החוויות המעצבות אינן מוגבלות למוסדות. 70% אמרו שחגיגה או מסורת שחוזרת באופן קבוע השפיעה במיוחד על הזהות היהודית שלהם, 60% ציינו סוג כלשהו של חינוך יהודי ו-49% אירוע מרכזי במעגל החיים היהודי.
השתתפות ונסיגה יכולות להתקיים במקביל
אחד הנתונים הרגישים במחקר הוא 39% שדיווחו כי בעקבות אירועים מהשנים האחרונות המשפיעים על יהודים הם הפכו לפחות מעורבים, בררנים יותר בבחירת מרחבים יהודיים או התנתקו לחלוטין מחלק מהם.
אין לפרש את הנתון כאילו 39% "עזבו את היהדות". הקבוצה משלבת כמה התנהגויות שונות, החל מבחירה סלקטיבית יותר ועד התרחקות מלאה ממסגרות מסוימות. המחקר נערך בין דצמבר 2025 לאפריל 2026, בתקופה שבה יהודים אמריקאים התמודדו עם הוויכוח סביב ישראל, מלחמת ישראל-חמאס ועלייה באנטישמיות. הוא אינו מאפשר לקבוע סיבה אחת לכל שינוי.
חינוך יהודי קיים אצל רובם, אבל לא תמיד נתפס כמוצלח
88% מהמשתתפים דיווחו שקיבלו לפחות סוג מסוים של חינוך יהודי. עם זאת, רק 15% הגדירו אותו כיוצא דופן, ו-53% אמרו שהוא יכול היה להיות טוב יותר.
המחקר מצא קשר בין חינוך יהודי פורמלי וביקורים בישראל לבין קשר חזק יותר לישראל, אבל זהו קשר סטטיסטי ולא הוכחה לסיבתיות. אין בסיס לומר שחינוך או נסיעה לישראל הם בהכרח הגורם שיצר את העמדה.
המחסומים המרכזיים להשתתפות כללו עלות, מחסור בזמן, חוסר רלוונטיות לתחומי העניין, היעדר אפשרויות קרובות ותחושה של שיפוטיות או חוסר התאמה אידיאולוגית.
מה המוסדות היהודיים יכולים ללמוד
הממצא החשוב ביותר אינו שצעירים יהודים ויתרו על זהותם, אלא שהדרך שבה הם מבטאים אותה אינה תמיד עוברת דרך המוסדות שהקהילה רגילה למדוד. 62% אמרו שהחוויה של להיות יהודי באמריקה חשובה לזהות האישית שלהם, ו-84% הדגישו את חשיבות הקשר למשפחה.
עבור בתי כנסת, פדרציות, מחנכים וארגונים, המשמעות היא שמדדי חברות לבדם עלולים להחמיץ חלק גדול מהחיים היהודיים בפועל. משפחה, חברים, מסורת ביתית, עלות, תחושת שייכות והיכולת להכיל מגוון דעות הפכו לחלק מרכזי בשאלה היכן צעירים בוחרים להיות יהודים.
Project Prism הוא תמונת מצב, לא מחקר אורך. הוא אינו מוכיח לאן הדור הזה יתקדם בעוד עשור, אבל הוא מציע בסיס טוב יותר לשאלה מה כבר קורה עכשיו.
