בנק ישראל הוריד ב־1 בספטמבר את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.25%. זו החלטה שמשפיעה על מחיר הכסף במשק, אך ההשפעה על כל משכנתה, הלוואה או פיקדון תלויה בתנאים הספציפיים של המוצר.
הבנק הסביר שהאינפלציה התמתנה בחודשים האחרונים ונמצאה מתחת למרכז תחום היעד בתקופה שנבחנה. במקביל הוא הצביע על התאוששות בפעילות הכלכלית ברבעון השני, לצד אי ודאות שנותרה גבוהה.
מי עשוי להרגיש את השינוי מהר יותר
הלוואות ומסלולי משכנתה שריביתם קשורה ישירות או בעקיפין לריבית קצרה יכולים להתעדכן מהר יותר ממוצרים בריבית קבועה. עם זאת, לוחות הזמנים והנוסחה נקבעים בחוזה, ולכן אין להניח שכל החזר חודשי ירד מיד או בדיוק ב־0.25 נקודת אחוז.
גם פיקדונות וחסכונות נושאי ריבית יכולים להשתנות לאחר הפחתת ריבית. לבנקים ולגופים פיננסיים יש מרווחי תמחור משלהם, ולכן הריבית שהלקוח מקבל על פיקדון אינה זהה בהכרח לריבית בנק ישראל ואינה חייבת להשתנות באותו יום.
למה בנק ישראל הוריד את הריבית
לפי הוועדה המוניטרית, האינפלציה התמתנה והפעילות הכלכלית התאוששה לאחר הפגיעה שנרשמה בתחילת השנה. נתוני הבנק הראו שהתוצר ברבעון השני היה גבוה יותר ביחס לרבעון הרביעי של 2025, אם כי חלק מהעלייה שיקף התאוששות מהפרעה זמנית לפעילות.
החלטת ריבית אינה מבוססת על נתון אחד. בנק ישראל בוחן אינפלציה, שוק עבודה, שער חליפין, פעילות כלכלית, שווקים פיננסיים וסיכונים גיאופוליטיים לפני כל החלטה.
מה כדאי לבדוק לפני שממחזרים או לוקחים אשראי
ירידת ריבית אחת אינה בהכרח סיבה למחזר הלוואה. כדאי להשוות את הריבית האפקטיבית, עמלות, קנסות פירעון מוקדם, תקופת ההחזר והעלות הכוללת של האשראי. פריסה ארוכה יותר יכולה להקטין החזר חודשי אך להגדיל את סך הריבית המשולמת.
החלטת הריבית הבאה יכולה לשנות שוב את הכיוון. לכן צרכנים צריכים להסתכל על תנאי המוצר ולא רק על כותרת הריבית במשק, במיוחד כאשר מדובר בהתחייבות ארוכת טווח כמו משכנתה.
