המהלך מבקש לשנות את הדרך שבה אדם מוכיח את זהותו מול נותן שירות. לפי הודעת המערך, במקום לשלוח שוב צילום תעודת זהות לבנק או לחברת ביטוח, ניתן יהיה בעתיד להסתמך על אימות באמצעות תשתית המדינה. החשבון הפרטי והפעילות בו יישארו נפרדים ממערכת ההזדהות.
תשתית קיימת, שימוש חדש
לפי מערך הסייבר, במערכת ההזדהות הממשלתית רשומים כ-5.5 מיליון משתמשים. האסטרטגיה מציעה להרחיב בהדרגה את השימוש בתשתית גם לגופים שאינם ממשלתיים, בדגש על פיננסים, בריאות, תקשורת וביטוח. מדובר בהרחבת תפקידו של מנגנון ממשלתי קיים.
הבסיס הזה פועל כבר שנים. דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2026 מציין שמערכת ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי עלו לאוויר ב-2019. הדוח מתאר את ההזדהות כשער לשירותים מקוונים הדורשים זיהוי אישי, ואת האזור האישי כמקום לקבלת מידע ולביצוע פעולות מול הממשלה.
אימות זהות אינו כניסה לכל חשבון
כלכליסט דיווח ב-8 בנובמבר כי השימוש המתוכנן אצל נותני השירות הפרטיים נועד לאימות הזהות במהלך ההרשמה. בכניסות השוטפות לחשבון, אותם גופים אמורים להמשיך להשתמש באמצעים שלהם, למשל סיסמה או קוד שנשלח לטלפון.
ההבחנה הזאת מצמצמת את משמעות ההבטחה ל"הזדהות אחת". אדם עשוי לעבור בדיקת זהות דרך מנגנון משותף, בלי שכל חשבונותיו יהפכו לחשבון אחד. מערך הסייבר הדגיש בהודעתו שהממשלה לא תקבל גישה לפעילות המשתמש בחשבונות הפרטיים, ותפקיד המערכת יהיה לאמת את זהותו בלבד.
התעודות יעברו לטלפון, הנייר יישאר
רכיב נוסף בהצעה הוא ארנק זהויות לאומי. לפי המערך, הארנק המתוכנן ירכז בטלפון תעודות, רישיונות, אישורים ומסמכים רשמיים שהנפיקה המדינה, ויאפשר להציגם ולאמתם באופן דיגיטלי. הוא מיועד גם להוכחת זכאות לשירותים ולשיתוף המידע הדרוש לקבלתם.
המשמעות המעשית אינה רק אחסון קובץ לצפייה. ההצעה עוסקת גם בבדיקת אמינות המסמך בזמן הצגתו. המערך מציין שהשימוש יוכל להיעשות במפגש פנים אל פנים, ולא רק בשירות מקוון. במקביל, לפי ההודעה, התעודות הפיזיות ימשיכו להיות מונפקות ויהיה אפשר להשתמש בהן כרגיל.
צמצום העתקי המסמכים כחלק מההגנה
ההצעה נועדה גם לצמצם את פיזור המידע המזהה. מערך הסייבר מסביר שצילומי תעודות ומסמכים אישיים נשמרים כיום במאגרים רבים, לעיתים ללא הגנה מספקת. לטענתו, הסתמכות על אימות לאומי עשויה להפחית את הצורך באיסוף עותקים ולהקטין את החשיפה לדליפות ולהתחזות.
אלה יעדים של התוכנית, ולא תוצאות שנמדדו לאחר הפעלתה. כלכליסט דיווח כי נעמה בן צבי, ראש היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך, תיארה את המנגנון ככלי נוסף שבנק יוכל להשתמש בו לביסוס זהות, לצד מערכות אחרות. מכאן שגם במסגרת המוצעת לא כל בדיקות הזיהוי אצל נותני השירות אמורות להיעלם.
מההערות לאישור ולתוכנית ביצוע
המערך הודיע שהאסטרטגיה גובשה עם מערך הדיגיטל הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, אגף התקציבים, החשב הכללי ובנק ישראל. ההודעה פורסמה בתחילת שבוע הגנת הסייבר הלאומי, המתקיים מ-8 עד 12 בנובמבר.
לפי כלכליסט, לאחר בחינת הערות הציבור ושילוב תיקונים, האסטרטגיה אמורה להגיע לאישור הממשלה לצד תוכנית יישום לחמש שנים. פרק הזמן הזה מתאר תוכנית שטרם אושרה, ולא מועד השקה מובטח או תאריך שבו כל השירותים יעברו למערכת. כרגע, הצעד שנפתח לציבור הוא האפשרות להעיר על הטיוטה עד סוף נובמבר, בהתאם להודעת מערך הסייבר.
