צורך מתמשך בטיפול
כ-30 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון נקלטו באגף השיקום מאז 7 באוקטובר 2023, כך הודיע משרד הביטחון ב-6 באוקטובר. הנתונים שפורסמו במלאת שלוש שנים למלחמה מציגים הרחבה של הטיפול הנפשי, המענים בקהילה והסיוע בלימודים, לצד המחיר האנושי המתמשך.
לפי המשרד, 63% מהנקלטים מתמודדים עם תגובות נפשיות ו-37% עם פציעות פיזיות. זהו נתון על קליטה במערכת השיקום, ולא ספירה של מי שנפצעו בגופם בשדה הקרב. גם הקטגוריה של תגובות נפשיות אינה אומרת שכל הנכללים בה אובחנו עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
אגף השיקום מטפל כיום ב-91,200 בני אדם מכל מערכות ישראל. לפי תחזית האגף, מספרם עשוי להגיע לכ-100 אלף עד 2028. הנקלטים החדשים מצטרפים אפוא לאחריות רחבה יותר לטיפול בפצועים ממערכות קודמות. התחזית אינה מספר המטופלים הנוכחי.
תקציב גדול יותר ומענים בקהילה
משרד הביטחון מסר כי תקציב האגף גדל ב-88% בתוך שלוש שנים והגיע ל-10 מיליארד שקל. יותר מ-60% ממנו מופנים למענים ולטיפולים למתמודדי נפש ופוסט-טראומה. הנתונים מתארים את המשאבים שהוקצו לשיקום; הם אינם מדד לתוצאות הטיפול או להחלמה של המטופלים.
בין המענים שהורחבו נמצאים צוותי חירום ומשבר ניידים, חוות שיקומיות וחלופות לאשפוז פסיכיאטרי בקהילה. מדובר במסגרות שונות המוסיפות אפשרויות תמיכה מעבר לפגישות הטיפול המקובלות. העדכון אינו קובע כיצד השינויים השפיעו על זמני ההמתנה או על הנגישות של כל מטופל לשירות.
חזרה ללימודים לצד רפורמה בתהליך
מאז תחילת המלחמה קיבלו 2,425 פצועים ופצועות תמיכה ומימון מלא ללימודים אקדמיים או מקצועיים, לפי המשרד. בכך משולבים הלימודים והתעסוקה במענה השיקומי, לצד הטיפול הרפואי והנפשי. זהו חלק מההתמודדות עם השלכות הפציעה על החיים גם מחוץ למסגרת הטיפולית.
המשרד מסר גם כי החל ביישום המלצות שאישרה הממשלה ביולי. השינויים המתוכננים כוללים הפיכת האגף לרשות לאומית לשיקום, מינוי איש קשר אישי לכל פצוע ופישוט הליכי ההכרה. תחילת היישום אינה מעידה שכל רכיבי הרפורמה כבר פועלים. הנתונים מציגים מערכת שמרחיבה את המענה, בשעה שמספר האנשים הנזקקים לו ממשיך לגדול.
