תחקיר חדש של The Atlantic החזיר למרכז הדיון אחת השאלות השנויות ביותר במחלוקת סביב התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר 2023: האם מצרים העבירה לישראל התרעה משמעותית שלפיה חמאס נערך למתקפה גדולה?
התחקיר, שפורסם ב-25 בספטמבר 2026 על ידי העיתונאית ויויאן סלמה, טוען שעבאס כאמל, אז ראש שירות המודיעין הכללי של מצרים, הגיע בחשאי לישראל ב-26 בספטמבר 2023. לפי The Atlantic, מטוס ססנה חכור המקושר למודיעין המצרי נחת בנתב"ג, שהה בישראל 67 דקות וחזר לקהיר.
לפי הדיווח, כאמל היה על המטוס ונפגש עם בכירים ישראלים שזהותם לא פורסמה. גורמים ממספר מדינות שתודרכו לאחר מכן על הביקור טענו שכאמל הזהיר שחמאס נראה כמי שמתארגן לקראת מתקפה גדולה וכי חלון הזמן למניעת הסלמה משמעותית הולך ונסגר. הוא גם המליץ, לפי הדיווח, על הקלות כלכליות נוספות לעזה בניסיון למנוע עימות.
אלא שכמה מהמרכיבים המרכזיים בסיפור עדיין לא הוכחו בפומבי.
מה מוכיחים רישומי הטיסה
החלק המתועד ביותר בפרשה נוגע למטוס עצמו. The Atlantic טוען שיומן של רשות שדות התעופה ונתוני מעקב טיסות עצמאיים מאשרים שמטוס ססנה טס מקהיר לנתב"ג ב-26 בספטמבר ושהה על הקרקע כשעה.
המידע הזה תומך בעצם קיומה של הטיסה. הוא אינו מוכיח כשלעצמו שעבאס כאמל היה אחד הנוסעים.
לא פורסמו רשימת נוסעים, צילומי אבטחה, רישום כניסה רשמי, צילום של כאמל בנתב"ג או עדות פומבית של עד ראייה מזוהה. The Atlantic מייחס את נוכחותו של כאמל למקורות אנונימיים. גם זהות הבכירים הישראלים שאיתם הוא לכאורה נפגש לא נמסרה.
ההבחנה הזו חשובה. ארבע טענות שונות מוצגות לעיתים כאילו הן טענה אחת: מטוס המקושר למצרים נחת בישראל, כאמל היה עליו, כאמל נפגש עם גורמים ישראלים, וכאמל העביר התרעה על חמאס. הראיות הפומביות אינן מבססות את כל ארבע הטענות באותה רמת ודאות.
מה כללה ההתרעה הנטענת ומה לא
גם לפי התיאור של The Atlantic, אין מדובר בהתרעה מפורטת על המתקפה שהתרחשה לבסוף ב-7 באוקטובר.
לפי התחקיר, כאמל לא מסר תאריך למתקפה, יעד מסוים או פרטים מבצעיים על הדרך שבה חמאס צפוי לפעול. אין תיעוד פומבי לכך שנמסרה התרעה על פריצה המונית של הגבול, חטיפת בני ערובה, תקיפה של יישובים או בסיסים מסוימים, או על שיטות הפעולה ששימשו במתקפה בפועל.
לכן נכון יותר לתאר את הטענה כהתרעה אסטרטגית שלפיה חמאס נערך אולי למתקפה משמעותית או שעזה מתקרבת להסלמה מסוכנת, ולא כהוכחה לכך שמצרים מסרה לישראל מידע מבצעי מפורט על מתקפת 7 באוקטובר.
בישראל מכחישים את הביקור ואת ההתרעה
צחי הנגבי, שעמד באותה תקופה בראש המטה לביטחון לאומי, אמר ל-The Atlantic כי למיטב ידיעתו כאמל לא הגיע לישראל ב-26 בספטמבר וכי לא נמסרה התרעה מצרית מהסוג המתואר בתחקיר.
המחלוקת אינה חדשה. ב-9 באוקטובר 2023, לאחר דיווחים ראשונים שלפיהם מצרים הזהירה את ישראל לפני המתקפה, לשכת ראש הממשלה פרסמה הכחשה גורפת. לפי ההודעה, לא הגיע לראש הממשלה בנימין נתניהו מסר מוקדם ממצרים, ונתניהו לא שוחח ולא נפגש עם כאמל מאז הקמת הממשלה.
בסוף 2025 פרסם ישראל היום תחקיר נפרד שלפיו מטוס המקושר למצרים נחת בנתב"ג ב-26 בספטמבר, וכי מסרים מצריים שלפיהם המצב בעזה "נפיץ" הגיעו לגורמים בישראל. משרד החוץ והמל"ל הכחישו את הטענות המרכזיות בדיווח הזה.
גם הגרסאות המצריות אינן אחידות
גם בצד המצרי התמונה הפומבית אינה עקבית.
ב-9 באוקטובר 2023 ציטטה סוכנות AP גורם מודיעין מצרי אנונימי שטען כי קהיר הזהירה את ישראל שוב ושוב כי "משהו גדול" מתוכנן מעזה. יומיים לאחר מכן ציטטה התקשורת המצרית גורם בכיר אנונימי שהכחיש שמצרים הזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני פרוץ המלחמה.
בדצמבר 2023 אמר שר החוץ המצרי דאז סאמח שוכרי כי אין בידיו מידע ספציפי על אירוע כזה, אך הוסיף שמצרים התריעה לאורך זמן במונחים כלליים מפני הידרדרות שעלולה להביא לאלימות.
נכון ל-26 בספטמבר 2026, לא פורסמה הצהרה פומבית של כאמל עצמו, של שירות המודיעין הכללי המצרי או של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי שמציגה מסמך המכריע אם הביקור ב-26 בספטמבר אכן התרחש.
מה קבעו הבדיקות הרשמיות
תחקירים ישראליים שפורסמו לציבור תיעדו כשלים חמורים במודיעין ובהגנה לפני 7 באוקטובר, כולל סימנים שהובנו באופן שגוי או לא קיבלו משקל מספק. עם זאת, החומרים הפומביים אינם קובעים שכאמל היה בנתב"ג ב-26 בספטמבר או שהתרעה מצרית מסוימת על המתקפה העתידית הגיעה להנהגה הישראלית.
לא פורסמו רשימת נוסעים, פרוטוקול פגישה, מסמך מודיעיני או תיעוד תדרוך מזמן אמת שמכריעים את המחלוקת.
ההקשר של מערכת הבחירות
התחקיר פורסם במהלך מערכת הבחירות בישראל. הבחירות לכנסת ה-26 צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026. האחריות לכשלים שקדמו ל-7 באוקטובר היא נושא מרכזי במערכת הבחירות, ודיווחים חדשים על התרעות מוקדמות משמשים גם בוויכוח הפוליטי.
הליכוד דחה את הדיווחים האחרונים וטען למניעים פוליטיים מצד עיתונאים. גורמי אופוזיציה מצדם הצביעו על דיווחים בדבר התרעות מוקדמות כחלק מהוויכוח על האחריות ל-7 באוקטובר.
התגובות הפוליטיות האלה מתועדות. לעומת זאת, אין כיום ראיה פומבית שמוכיחה כי The Atlantic בחר במועד הפרסום במטרה להשפיע על הבחירות.
מה אפשר לקבוע בביטחון
הראיות הקיימות תומכות במסקנה מצומצמת יותר מזו שעולה מחלק מהכותרות.
טיסה מקהיר לנתב"ג ב-26 בספטמבר 2023 נתמכת ברישומי טיסה ושדה תעופה. הטענה שעבאס כאמל היה על המטוס פורסמה על ידי The Atlantic, אך לא אומתה באופן עצמאי בפומבי והנגבי מכחיש אותה. גם הפגישה הנטענת עם בכירים ישראלים פורסמה אך לא תועדה בפומבי באופן עצמאי. ההתרעה הנטענת על חמאס מיוחסת למקורות אנונימיים ולא כללה, לפי הדיווח עצמו, תאריך או פרטים מבצעיים על מתקפת 7 באוקטובר.
לכן נותרה כאן שאלה משמעותית ובלתי פתורה. הראיות הפומביות הקיימות אינן מוכיחות שישראל קיבלה מידע מבצעי שמפרט את מתקפת 7 באוקטובר, אך הן גם אינן מוכיחות שכל התיאור של The Atlantic שגוי.
מקורות
- The Atlantic, "Egypt's Warning to Israel", 25 בספטמבר 2026: https://www.theatlantic.com/national-security/2026/09/egypt-israel-gaza-hamas-palestinian-october-7/688720/
- Associated Press, 9 באוקטובר 2023: https://apnews.com/article/israel-palestinians-gaza-hamas-airstrikes-hostages-4377e096f62bf535bebcdff38cf16049
- Israel Hayom, 29 בדצמבר 2025: https://www.israelhayom.com/2025/12/29/egypt-warned-israel-of-imminent-danger-from-gaza-weeks-before-oct-7/
- ynet, 26 בספטמבר 2026: https://www.ynet.co.il/news/article/ryucfd49mx
- מידע רשמי על הבחירות לכנסת ה-26: https://www.gov.il/apps/moin/bocharim/en
