שתי האמירות הן חלק מהתיעוד. כך גם הגינוי שקטר תמכה בו בין שתיהן.
מה אמר ראש הממשלה
שייח׳ מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת׳אני אמר למורגן שיש לגנות את 7 באוקטובר. בדיווח הג׳רוזלם פוסט על הריאיון מובאת קריאתו לדרוש מהאחראים לתת דין וחשבון, לצד טענתו שהמתקפה אינה מצדיקה את התגובה הצבאית הישראלית בעזה שבאה אחריה.
בתשובה המצוטטת בדיווח הוא לא הזכיר במפורש את חמאס. הדבר אינו מבטל את הגינוי, אלא מגדיר במדויק מה נאמר. גם אין זו הפעם הראשונה שבה מתועדת תמיכה קטרית בגינוי המתקפה.
ההודעה שנושאת את התאריך 7 באוקטובר
הודעת משרד החוץ עדיין מופיעה באתרו הרשמי, תחת התאריך 7 באוקטובר 2023. היא קוראת לכל הצדדים לנהוג באיפוק, ואז מטילה על ישראל אחריות בלעדית להסלמה המתמשכת, תוך אזכור יחסה לפלסטינים והאירועים במסגד אל-אקצא.
חמאס אינו מוזכר. גם לא האזרחים הישראלים שנרצחו באותו יום או האנשים שנלקחו בשבי.
לניסוח יש חשיבות לשני הכיוונים. דוחא האשימה את ישראל בהסלמה הרחבה. המסמך אינו אומר שישראל ביצעה את מעשי הרצח של חמאס, ואין להחליף את המילים שנכתבו בו בטענה כזאת.
גם יולי 2025 הוא חלק מהרצף
הצהרת ניו יורק, שפורסמה ביולי 2025, גינתה במפורש את מתקפות חמאס נגד אזרחים ב-7 באוקטובר. קטר נמנתה עם יושבות הראש המשותפות של קבוצות העבודה, ודיווחים מאותה עת ציינו אותה בין התומכות בהצהרה.
אותו מסמך גינה גם פעולות ישראליות נגד אזרחים בעזה. הביקורת על ישראל לא מנעה ממנו לנקוב בשמו של חמאס. לכן ההצהרה רלוונטית לכל השוואה להודעת משרד החוץ המוקדמת.
מה ההשוואה מלמדת
אי אפשר להציג באופן מדויק את הריאיון מספטמבר 2026 כגינוי הראשון של דוחא. באותה מידה, אי אפשר לייחס בדיעבד את ההצהרה המאוחרת להודעה שפורסמה ביום המתקפה.
ההבדל הוא בין הדברים שקטר אמרה בנקודות זמן שונות. ראש ממשלתה מתאר כעת טבח וקורא למתן דין וחשבון. הודעת משרד החוץ מ-7 באוקטובר מתעדת מה הממשלה בחרה להדגיש אז, ומה הותירה מחוץ לטקסט.
