בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נקט צעדים כדי לצמצם את ההשפעה של סנקציות אמריקאיות אפשריות על המוסד כולו, כך אמרה סגנית התובע נזאת שמים חאן בראיון שפורסם ב־25 בספטמבר.
נכון למועד הפרסום, סנקציות אמריקאיות כוללות צעדים נגד בעלי תפקידים מסוימים בבית הדין, אך לא הוכרזו סנקציות גורפות על ה־ICC כמוסד. Reuters דיווח כי ממשל טראמפ הכין אפשרות כזו וכי המהלך נועד בין היתר להפעיל לחץ סביב צווי המעצר שהוצאו נגד בכירים ישראלים.
איך סנקציות על המוסד כולו יכולות לעבוד
לפי הדיווחים, צעד רחב יכול לאסור על אזרחים וחברות אמריקאיים לספק לבית הדין כספים, מוצרים או שירותים ללא רישיון מיוחד. בגלל מרכזיותה של המערכת הפיננסית האמריקאית ושל ספקיות טכנולוגיה אמריקאיות, ההשפעה עלולה להגיע מעבר לגבולות ארצות הברית.
שירותי מחשוב, ביטוח, תשלומים ושכר הם בין התחומים שעלולים להיפגע אם יוטלו מגבלות גורפות. בית הדין אומר שהוא נערך מראש, אך לא פירט בפומבי את כל אמצעי ההגנה שלו.
הקשר לישראל ולצווי המעצר
בנובמבר 2024 הוציא ה־ICC צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בית הדין אמר אז שמצא יסוד סביר לחשדות לעבירות שבסמכותו. ישראל דוחה את הטענות וחולקת על סמכות בית הדין בעניינה.
ארצות הברית אינה חברה בבית הדין וגם היא התנגדה לצווים נגד הבכירים הישראלים. ממשל טראמפ הרחיב את הלחץ על ה־ICC וטען שהמוסד פוגע בריבונות האמריקאית ובבעלות בריתה. בית הדין ומדינות החברות בו טוענים מנגד שהסנקציות מאיימות על עצמאות מערכת המשפט הבינלאומית.
מה ידוע ומה עדיין לא
הנקודה החשובה היא שסנקציות על בית הדין כולו הן בשלב זה מהלך שנמצא בהכנה לפי דיווחים, ולא צעד שהושלם והוכרז רשמית. לכן אין לתאר את ה־ICC כמוסד שכבר נמצא תחת משטר סנקציות כולל.
אם יפורסם צו אמריקאי חדש, הפרטים המשפטיים יקבעו את היקף הפגיעה: מי ייחשב צד אסור, אילו עסקאות יחויבו ברישיון, האם תינתן תקופת מעבר ומה יהיו החריגים. עד אז, ההיערכות של בית הדין היא בעיקר ניסיון לצמצם סיכון מפני תרחיש שעדיין אינו סופי.
