ח'אלד משעל מזהיר מפני שינוי באל-אקצא: מה באמת השתנה בהר הבית?

ח'אלד משעל, מבכירי הנהגת חמאס בחו"ל, אמר ב-26 בספטמבר 2026 במהלך מפגש מקוון בנושא אל-אקצא כי המסגד נמצא כיום ב"צומת דרכים".

לפי דיווח ערבי מפורט על דבריו, משעל טען כי ישראל מקדמת תהליך הדרגתי של שינוי במתחם, הכולל הרחבת הפעילות הדתית היהודית, החלשת תפקידו של הווקף המוסלמי והגדלת השליטה הישראלית בניהול היומיומי של האתר. הדיווח מייחס לו גם טענה ל"שיבוש שיטתי" של עבודת הווקף, במטרה להפוך את הניהול בפועל לישראלי ולא לאיסלאמי.

האירוע נערך בזום תחת הכותרת "תמיכה באל-אקצא לנוכח התוקפנות", ואורגן על ידי מוסדות פרו-פלסטיניים העוסקים בירושלים. לא אותר עד כה תיעוד מלא ומאומת של נאומו של משעל או תמליל רשמי מלא. לכן חלק מהניסוחים שפורסמו בתקשורת צריכים להיחשב תרגום או סיכום של דבריו, ולא בהכרח ציטוט מילה במילה.

נקודה חשובה: "מרחבית", לא "ביטחונית"

בדיווח העברי של Ynet נכתב כי ישראל פועלת, לטענת משעל, לבסס באל-אקצא "מציאות דתית, מנהלית ומרחבית חדשה".

זהו הבדל משמעותי לעומת ניסוחים אחרים שבהם הופיעו המילים "ריבונות" ו"ביטחונית". המילה "מציאות" אינה "ריבונות", והמילה "מרחבית" אינה "ביטחונית".

המחקר גם לא מצא תמליל ערבי מלא שמוכיח כי משעל עצמו השתמש בדיוק באותו רצף של שלושת המונחים. נכון יותר להציג את הנוסח כתקציר עיתונאי של טענותיו, אלא אם יתפרסם תיעוד ראשוני מלא.

האם הסטטוס קוו באמת השתנה?

העמדה הרשמית של ממשלת ישראל נותרה כי הסטטוס קוו בהר הבית לא השתנה.

לפי ההסדר שהתגבש לאחר 1967, הווקף המוסלמי מנהל את הפעילות הדתית והאזרחית בתוך המתחם, בעוד שמשטרת ישראל אחראית לביטחון, לסדר הציבורי ולגישה אליו. מוסלמים מתפללים במתחם, בעוד שלא-מוסלמים רשאים לבקר בו בשעות שנקבעו לכך. במסגרת ההסדר המסורתי, תפילה של לא-מוסלמים במקום הוגבלה.

אלא שבשטח התמונה השתנתה בהדרגה.

בינואר 2026 אישרה משטרת ישראל כי היא מאפשרת הכנסת דפי הנחיה לתפילה יהודית לאזורים שהוגדרו על ידה בהר הבית. בהמשך השנה תועדו תפילות יהודיות גלויות יותר, כולל השתחוויה, שירה ותפילה מאורגנת בחלקים מסוימים של המתחם.

ב-23 ביולי ביקר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית ושיבח את העובדה שיהודים מתפללים במקום. רויטרס דיווחה כי מדובר בפעילות שאינה תואמת את ההסדר המסורתי, שלפיו תפילה במקום מיועדת למוסלמים בלבד.

הצעדים האלה אינם שקולים להחלטת ממשלה רשמית לבטל את הסטטוס קוו, אך הם כן מצביעים על שינוי באופן שבו ההסדר נאכף בפועל.

בין מדיניות ממשלתית להתנהלות בשטח

לשכת ראש הממשלה ממשיכה לומר כי מדיניות ישראל בהר הבית לא השתנתה. בן גביר, מנגד, תומך בפומבי בהרחבת התפילה היהודית במקום, והמשטרה מאפשרת כיום פעולות שבעבר נאסרו או הוגבלו באופן הדוק יותר.

במחקר שעליו מבוססת הכתבה לא נמצאה החלטת קבינט חדשה המאשרת באופן רשמי תפילה יהודית כללית בהר הבית או מעבירה את ניהול המתחם מהווקף לגוף ישראלי.

לכן שתי עובדות יכולות להתקיים במקביל: מבחינה רשמית, ישראל אינה מצהירה על ביטול הסטטוס קוו; מבחינה מעשית, הגבולות של מה שמותר ליהודים לעשות בהר הבית התרחבו.

ומה לגבי הווקף?

גם הטענה של משעל בדבר החלשת הווקף נשענת בחלקה על התפתחויות מתועדות, אך היא רחבה יותר ממה שניתן לקבוע בוודאות.

במהלך 2026 דווח על מעצרים והרחקות של אנשי ווקף, הגבלות על כניסת עובדים, קשיים בביצוע עבודות תחזוקה והגבלות על הכנסת ציוד. עם זאת, מספרי העובדים שנאסרו בכניסה משתנים בין המקורות, ולא נמצא מסמך ישראלי רשמי המבטל את סמכותו המנהלית של הווקף.

הווקף נותר הגוף המוסלמי המוכר המנהל את ענייני הדת במתחם, בעוד שמשטרת ישראל מחזיקה בשליטה מעשית על ביטחון, כניסה, הרחקות וסדר ציבורי.

ירדן רואה בהתפתחויות פגיעה בסטטוס קוו

לירדן מוכר "תפקיד מיוחד" באתרים הקדושים למוסלמים בירושלים במסגרת הסכם השלום עם ישראל מ-1994. ירדן טוענת כי כל שטח מתחם אל-אקצא הוא מקום תפילה מוסלמי וכי הווקף הירדני הוא הגוף המוסמך לנהל את ענייניו.

באוגוסט 2026 כינסה ירדן מפגש חירום של מדינות ערביות ומוסלמיות, שבו גונו תפילות ופעילות יהודית במקום, מגבלות על כניסת מוסלמים ופגיעה לכאורה בעבודת הווקף.

זו עמדה דיפלומטית רשמית של ירדן והמדינות המשתתפות. היא אינה, כשלעצמה, הוכחה לכך שישראל החליטה להעביר את השליטה הדתית או המנהלית במתחם.

משעל לא הסתפק בתיאור המצב

דבריו של משעל היו גם מסר פוליטי ומגייס.

לפי הדיווח הערבי על נאומו, הוא קרא ל"התנגדות וג'יהאד", להתגייסות עממית פלסטינית, למחאות ברחבי העולם הערבי והמוסלמי ולפעולה מצד ממשלות באזור.

זהו הקשר חשוב להבנת הדברים. משעל לא הציג רק ניתוח של ההסדרים בהר הבית, אלא שילב את טענותיו בקו ההסברה והגיוס של חמאס סביב ירושלים ואל-אקצא.

חמאס עשה שימוש באל-אקצא כסמל מגייס גם בעבר. הארגון העניק למתקפת 7 באוקטובר 2023 את השם "מבול אל-אקצא", ומשעל עצמו קרא ימים לאחר המתקפה להפגנות ולגיוס בעולם המוסלמי.

מה ניתן לקבוע?

אין ראיה פומבית לכך שממשלת ישראל קיבלה החלטה רשמית לבטל את הסטטוס קוו, להעביר את ניהול הר הבית מהווקף או לחלק את המתחם מבחינה גאוגרפית.

עם זאת, גם אי אפשר לומר שהכול נותר כפי שהיה.

הרחבת תפילה יהודית גלויה, הכנסת חומרי תפילה והגבלות מסוימות על עבודת הווקף מצביעות על שינוי ממשי בהתנהלות בשטח.

לכן הטענה של משעל על תהליך רחב של השתלטות ישראלית כוללת פרשנות פוליטית שלא הוכחה במלואה, אך היא נשענת גם על שינויים ממשיים ומתועדים. ההבחנה בין העובדות המתועדות לבין הפרשנות הפוליטית היא החלק המרכזי בסיפור.