פרק 40 של JCZC Podcast, שפורסם ב-24 בספטמבר 2026 תחת הכותרת "Inside Gaza: Where Truth Goes to Die", מציג שיחה ארוכה בין המנחה סימאון מאיירס לבין ג'ון ספנסר. לפי תיאור הפרק שפרסם ARISE, השיחה עוסקת בלוחמה עירונית בעזה, בהיערכות חמאס לשדה הקרב, במנהרות ובפעילות באזורים אזרחיים, בדיווח על נפגעים, בהבחנה בין אזרחים ללוחמים, בצמצום פגיעה באזרחים, במידע כוזב ובוויכוח סביב טענות לרצח עם.
ספנסר עצמו קידם את הפרק ב-X וכתב כי מדובר בשיחה ארוכה על המחקר שלו בעזה, על דיני הלחימה ובכלל זה מידתיות, על "number and ratios", על ההיסטוריה ועל מה שכינה "why the genocide accusation is absurd". זהו ניסוח של ספנסר עצמו, ולא קביעה משפטית או שיפוטית.
צפו בריאיון המלא
הפרק נמשך 1:35:22. התיאור הרשמי מחלק אותו לפרקים העוסקים, בין היתר, בלוחמה עירונית, מלחמת מידע, אסטרטגיית חמאס, נתוני נפגעים, הבחנה בין אזרחים ללוחמים, צעדים לצמצום פגיעה באזרחים והוויכוח על טענות לרצח עם.
חשוב לציין כי נכון למועד הפרסום, לא נמצא תמלול מלא ואמין של הפרק. לכן אין לייחס לספנסר ציטוטים, מספרים או טענות מפורטות שלא אומתו ישירות מתוך ההקלטה.
מה פירוש מידתיות בדיני הלחימה
אחד הנושאים שספנסר ציין במפורש בפוסט שלו הוא עקרון המידתיות. במשפט ההומניטרי הבינלאומי, מידתיות אינה השוואה בין סך ההרוגים של שני הצדדים.
לפי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, תקיפה נגד יעד צבאי אסורה כאשר ניתן לצפות שהנזק האגבי לאזרחים יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי. בנוסף חלים עקרונות ההבחנה ואמצעי הזהירות, המחייבים להבחין בין אזרחים ללוחמים ובין מטרות אזרחיות ליעדים צבאיים, ולנקוט את אמצעי הזהירות האפשריים כדי לצמצם פגיעה באזרחים.
המשמעות היא שמספר נפגעים כולל או יחס כללי בין אזרחים ללוחמים אינם, כשלעצמם, מבחן משפטי שקובע אם תקיפה מסוימת הייתה מידתית. הם יכולים להיות רלוונטיים למחקר ולבדיקת דפוסים רחבים יותר, אך בחינה משפטית של תקיפה דורשת גם מידע על היעד, היתרון הצבאי הצפוי, הסיכון לאזרחים והמידע שהיה זמין בזמן קבלת ההחלטה.
הוויכוח על רצח עם עדיין לא הוכרע בבית הדין
ספנסר דוחה בפומבי את הטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. מנגד, דרום אפריקה טוענת בבית הדין הבינלאומי לצדק כי ישראל הפרה את אמנת רצח העם, וישראל דוחה את הטענות נגדה.
נכון ל-26 בספטמבר 2026, בית הדין הבינלאומי לצדק לא פרסם פסק דין סופי לגופו של עניין בשאלה אם ישראל הפרה את האמנה. ישראל הגישה את כתב התשובה שלה במרץ 2026, ובמאי 2026 קבע בית הדין סבב כתבי טענות נוסף. המועד שנקבע לתשובת דרום אפריקה הוא 22 בנובמבר 2027, ולתגובת ישראל 22 במאי 2029.
הצווים הזמניים שניתנו בתיק במהלך 2024 הם צעדים מחייבים שנועדו להגן על זכויות נטענות עד להכרעה בתיק. הם אינם פסק דין סופי הקובע כי רצח עם התרחש, וגם אינם הכרעה סופית הדוחה את טענת דרום אפריקה.
מי הוא ג'ון ספנסר
לפי Madison Policy Forum, ספנסר משמש כיום כ-Chair of War Studies. הוא שירת יותר מ-25 שנה בצבא ארצות הברית, כולל שתי תקופות שירות קרבי בעיראק, ופעל במשך שנים בתחום המחקר וההדרכה של לוחמה עירונית.
יש גם הקשר חשוב לאופן שבו אסף חלק מהמידע שלו על עזה. בריאיון ל-NPR ביולי 2025 אמר ספנסר כי נכנס לעזה ארבע פעמים כשהוא מצורף לכוחות צה"ל, וכי באותן כניסות לא ראיין פלסטינים. הוא תיאר את המחקר שלו כממוקד בטקטיקות, נהלים, פקודות ותהליכי תקיפה של צה"ל. זהו מידע רלוונטי לקורא בעת הערכת נקודת המבט והגישה שלו למקורות.
למה הריאיון החדש חשוב
הפרק החדש אינו בהכרח הצגה של גוף מחקר חדש לחלוטין. רבים מהנושאים שספנסר עוסק בהם כאן, ובהם מידתיות, נתוני נפגעים, לוחמה עירונית וטענות לרצח עם, הופיעו גם בדבריו בשנים קודמות.
הערך של הפרק הוא בכך שהוא מרכז את הנושאים האלה בשיחה אחת ארוכה ומאפשר לצופה לשמוע את הטיעון שלו במקור. במקביל, שאלות משפטיות ועובדתיות סביב המלחמה בעזה ממשיכות להיות שנויות במחלוקת, ולכן נכון להפריד בין עמדתו של ספנסר, נתונים שמספקים צדדים ללחימה, מקורות משפטיים ראשוניים והכרעות שיפוטיות שטרם ניתנו.
